פרשת רוית צור-וייסלברג ואח’ נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

תיק בג"ץ 4635/16 עוסק בתביעה שהוגשה על ידי שתי עותרות, רוית צור-וייסלברג ואורלי וייסלברג-צור, יחד עם האגודה לשמירת זכויות הפרט, כנגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ושר הפנים. העתירה מבקשת מבית המשפט להורות לרשויות המדינה לרשום ילדים שנולדו לזוגות בני אותו המין כילדים של שתי ההורים, ולא רק של אחד מהם, בעקבות הודעה בדבר לידה, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין.

עיקרי העתירה והצווים המבוקשים

בעתירה מבוקש להורות למשיבים ליישם את רישום הילדים במרשם האוכלוסין כמקובל במשפחות עם זוגות הטרוסקסואליים, כלומר לרשום כילדים של שתי האימהות במקרה זה. מדובר בבקשה לתיקון הפרשנות לביטוי "שם האב" בחוק מרשם האוכלוסין, כך שיכלול גם "אם" או לחלופין לאפשר הוספת "אם נוספת" כהורה רישומי של הילוד. העותרות הדגישו את הצורך להתאים את הרישום להקשרי החיים בפועל של המשפחות החדשות, ולתקן את ההגבלות המסורתיות שנובעות מהחוק כפי שהוא נמצא כיום.

החלטות והליכים משפטיים

• ב-3 באוגוסט 2016 הוציא בית המשפט צו על-תנאי שמחייב את המשיבים לתת טעם מדוע לא יישמו את השינויים המבוקשים ברישום הילדים.
• התקיימו מספר הליכים של בקשות להארכת מועדים, הן מצד העותרות והן מצד המשיבים, על רקע הצורך בהבהרות נוספות או התייחסות להתפתחויות בחקיקה ובפרשנות חוקית במדינות אחרות.
• העותרות ביקשו מספר פעמים הארכת מועדים להגשת הודעות משלימות, תוך כדי תיאום עם פרקליטות המדינה ומשרד הפנים שנדרש לספק את תגובותיו.
• בפברואר 2020 נדרשו הצדדים להתייחס להשלכות פסיקות חדשות במסגרת תיק נוסף, בע"מ 3518/18, אשר דן בהסדרים דומים ויכול להשפיע על ההחלטות בתיק זה.

תוצאות ההליך

ב-26 ביולי 2020, הכריע בית המשפט העליון להחזיר את ההחלטה שהעתירה נדחתה. בית המשפט ציין כי חוק מרשם האוכלוסין כפי שהוא מנוסח כיום אינו מאפשר את הפרשנות המבוקשת על ידי העותרות. יחד עם זאת, בית המשפט הפנה את העותרות והמשיבים להמשך בחינת הצוות המקצועי שיבחן את התאמת התקנות והמגבלות הקיימות למציאות המשתנה.

העתירה עוררה עניין ציבורי רב בשל העובדה שהיא נגעה בנושאי זכויות להט"ב והורות שוויונית. בעמידה על העתירה ניסה בית המשפט לאזן בין פרשנות החוק הקיים לבין הכרה בצורך החברתי לשמור על זכויות מגוון משפחות בישראל.

סיכום

הפרשה משקפת את ההתחבטות החברתית והמשפטית בנושא השוויון והגמישות הנדרשת בחוקי המשפחה כדי לשקף מגוון זהויות משפחתיות. אף שהעתירה נדחתה, החשוב הוא שהנושא ממשיך להיות בבחינה ודיון ציבורי ומשפטי בישראל.