בג"ץ 4597/14 - מוחמד חסאן חליל עואודה ואחרים נגד המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון

במקרה זה מדובר בתיק שהוגש לבית המשפט העליון בישראל על ידי מספר עותרים, ביניהם מוחמד חסאן חליל עואודה ובני משפחתו, מספר ארגונים לזכויות אדם ועמותות חברתיות כנגד המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון. העתירה נוגעת להחלטה של המפקד הצבאי להחרים ולהרוס חלק ממבנה בכפר אדנא שבו התגורר זיאד חסאן חליל עואודה, בשל מעורבותו בפיגוע ירי שגרם למותו של קצין משטרה בכיר ופציעות נוספות בקרב משפחתו.

העותרים טענו שההחלטה להחרים ולהרוס את המבנה אינה מוצדקת ושמהווה עונש קולקטיבי שמשפיע גם על בני משפחה שאינם מעורבים במעשים המיוחסים לזיאד חסאן. כמו כן, הם ציינו שמדובר בהפרת זכויות אדם בסיסיות כדוגמת הזכות לקניין ולחיים בכבוד.

בבית המשפט עלו לדיון מספר סוגיות עקרוניות הקשורות להחלטה: האם מדובר בהרתעה מוצדקת במסגרת המאבק בטרור, והאם פגיעה כזו בזכויות הפרט מוצדקת בסיטואציות כאלו. במהלך הדיון, העותרים הציגו חוות דעת הנדסית שטענה כי ההריסה עלולה לגרום לנזקים נוספים למבנים סמוכים, ודרשו מהמפקד הצבאי לשקול מחדש את אופן ההריסה.

• הדיון התקיים בתאריך 30.06.2014 עם צוות שופטים בראשות השופטת מרים נאור.
• בשם העותרים ייצגו עורכי הדין עביר ג'ובראן-דכוור וסיגי בן-ארי, שהדגישו את הצורך בהגנה על זכויות האדם גם בעת מאבק בטרור.
• בשם המשיב, המפקד הצבאי, ייצגו עורכי הדין ענר הלמן ועמרי אפשטיין.

לאחר דיון מעמיק, שהתקיים גם ב-1.7.2014, בנוכחות הצדדים, אושר המהלך באופן חלקי. המשיב הונחה לא להפעיל את הצו עד 12 שעות מרגע מתן ההחלטה הסופית, בצירוף שיקולים מחודשים בעקבות חוות הדעת ההנדסית והמלצות שהובאו בזמן הדיון.

לבסוף, בית המשפט הגיע למסקנה שלא ניתן לשלול את ההחלטה של המפקד הצבאי לחלוטין. למרות הביקורת שהועלתה ביחס להשלכות החברתיות והפרטיות בהריסה זו, ההחלטה להמשיך בה נשארה בעינה אך יש לבצע אותה בהקפדה יתרה ושקילה מעמיקה של כל החומרים שהוצגו.

במהלך הדיונים, נדחתה בקשת מספר ארגוני זכויות אדם להצטרף להליך כצדדים, בטענה שלא הוצגה הצעת תובענה שמצדיקה את הצטרפותם.

העתירה נדחתה ללא הוצאות, כלומר אין צורך בצדדים לשאת בתשלום נוסף, והעותרים קיבלו גם את ההמלצה לשקול דרכים נוספות או נוסח מחודש של ההחלטה בידי המפקד הצבאי.

מקרה זה מעורר דיון רחב יותר על האיזון בין ביטחון לחירויות הפרט, וכן על דרכי הפעולה של מערכות השלטון במצבי סכסוך מתמשכים.