סיפורו של ינון עמרני מול המרכז לגביית קנסות

ינון עמרני עובר תקופה לא קלה. הוא נקלע למאבק מול הרשויות, המתרכז סביב חיובו לשלם פיצויים משמעותיים לנפגעי עבירות מרמה שביצע.

הכל החל כאשר עמרני, המרצה עונש מאסר, היה מחויב לשלם כ-620,550 ש"ח לפי פסק דין שניתן בבית משפט השלום בנתניה. הסכום הזה היה פיצוי לקורבנות ההונאה שבה היה מעורב. כתוצאה מהמצוקה הכלכלית שהוא נמצא בה, עתר עמרני כדי לבקש לדחות את מועד תשלום הפיצויים.

עמרני ניסה לפנות למספר גורמים בבקשה לדחיית התשלום. הוא עשה זאת לאחר שהובהר לו שיכולה להיות לו אפשרות להגיש השגה למרכז לגביית קנסות. כך, הוא הגיש השגה למנהל רשות האכיפה והגבייה, אך זו נדחתה כי נטען שהעותר לא סיפק מספיק מידע על רכושו והכנסותיו.

• בבית המשפט העליון, טען עמרני שאין לו חשבונות בנק או מסמכים שמוכיחים את הכנסותיו.
• הוא הצהיר כי אין לו אישורי מס, מכיוון שלא ניהל תיק ברשות המיסים, ולא שילם מיסים בגין הארנונה שכן התגורר "בביתם של אחרים".
• כמו כן, טען שאין לו מכונית או נכסים אחרים להצהיר עליהם.

בעתירה שהגיש לבית המשפט העליון, עמרני ציין שאיננו מסוגל דרך נעילתית לצרף את המסמכים שנדרשו ממנו. הוא הדגיש כי בהתאם להנחיית בית המשפט, ניסה להגיש בקשה לעיון חוזר בצירוף תצהירים המתארים מצב זה, אך זו נדחתה על ידי המנהל מאחר שלא כללה "שינוי נסיבות" או "עובדות חדשות".

במהלך כל ההליכים המשפטיים, עמרני התבקש להמציא מסמכים כלכליים מלאים כמו תדפיסי חשבונות בנקים ודיווחים על הכנסות, אך לא הצליח לספק את הדרישות הללו לשביעות רצון הרשויות. בעקבות תגובת המנהל, עמרני הגיש עתירה נוספת לבית המשפט העליון.

נוסף על כל זאת, הוא ניסה לקשר בין שאלת תשלום הפיצויים לבין בקשתו לשחרור מוקדם מהמאסר, אך גם בקשה זו נדחתה על ידי ועדת השחרורים ורשות הערעורים.

במעמד הדיונים השונים, נדחו בקשותיו של עמרני, וגברו הדרישות שהוא יביא את המסמכים הרלוונטיים שמבהירים את חסרון הכספים המאפשרים תשלום יעיל לנפגעים.

לסיכום, בשנת 2016, בית המשפט החליט לדחות את עתירתו של עמרני ולהשאיר את החיוב בתוקפו, כאשר אין שינוי בפסיקה שהוטבעה במקור. לאחר מאבקו המשפטי, עמרני לא הצליח לקבל כל הקלה משמעותית מחיובו.