המשפט הגבוה לצדק: פרשת פלוני מול מדינת ישראל

הסיפור מתחיל בעתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק מתיק מספר 4372/11, בו מתואר סיפורו של העותר, פלוני, שזכה לשירות צבאי במסגרת משטרת ישראל. במהלך שירותו נחשד בעטייה של תלונה שהוגשה על עבירה חמורה: בעילת קטינה ללא הסכמתה. בהתאם לחשדות, פלוני פגש את שכנתו הצעירה, קטינה בת 14-16, ונפגש עימה מספר פעמים.

לאחר חקירת המקרה על ידי המשטרה הוחלט לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות מספיקות". אולם, פלוני לא השלים עם החלטה זו ופנה לבית המשפט בדרישה לשנות את עילת הסגירה ל"היעדר אשמה". טענתו העיקרית הייתה שלא קיימות הראיות שקושרות אותו לעבירה זו באופן שמצדיק משפט פלילי, ולכן הוא מבקש כי שמו יטוהר לחלוטין.

ביום 24 בינואר 2013, הוציא בית המשפט צו על תנאי אשר דרש מהמדינה להציג טיעונים מדוע לא תשנה את עילת הסגירה לתיק המשטרה שנוהל נגד העותר. בתגובה לכך, המדינה הודיעה כי תיערך בדיקת פוליגרף לעותר על מנת להבין טוב יותר את המקרה ולבדוק את אמינות הטענות. בעקבוּת תוצאות הפוליגרף, הודיעה המדינה בתחילת שנת 2015 על עמדתה המחודשת בנושא.

במהלך התקופה נערכו מספר דיונים בבית המשפט בהם הצדדים הציגו את טיעוניהם. העותר, בייצוג עורך דין דוד יפתח ודן ענבר, הדגיש את חפותו ודרש לטהר את שמו ולהסיר כל עננה הקשורה לעבירות המיוחסות לו. המשיבה, מדינת ישראל, שיוצגה על ידי עורכת הדין מיכל מיכלין-פרידלנדר וגם מיטל בוכמן שינדל, הביעה את רצונה לבדוק את האפשרות לשנות את עילת הסגירה אם יוכחו שוב שלא קיימות ראיות ממשיות.

ביום 1 באוקטובר 2014, העלתה המשיבה בקשה לבחון את המרכיבים הנוספים של הפרשה ולהמתין לתוצאות בדיקת הפוליגרף טרם קבלת החלטה נוספת. בית המשפט הציע לצדדים לנסות ולהגיע לפשרה שתיתר את הצורך בהכרעה שיפוטית מלאה, אך הניסיון לא צלח וההליך נמשך.

לאחר דיונים רבים, ביום 17 בדצמבר 2015, ניתנה החלטה סופית בתיק על ידי השופט א' שהם, כשהוא מצטרף לדעת השופט נ' סולברג. בהחלטתו נמנעו השופטים מלהורות על שינוי עילת הסגירה, ועמדו על כך שהתיק ייסגר בעילה של "חוסר ראיות מספיקות" – תוך שהם מדגישים את חובות הרשויות להמשיך ולשקול האם העילה המוצעת אכן ממצה את המאמצים לחקר האמת.

בסופו של דבר, נותר העותר עם אותה עילת סגירה. למרות שלא הצליח לשנות את הרישום במשטרת ישראל לעילה של "היעדר אשמה", התהליך המדויק ועליית המודעות הציבורית לנושא, תוך עבודת השופטים על המקרה, יכולים לשמש כלקחים מרתקים ולחשוב כיצד אפשר לשפר את הטיפול במקרים כגון אלו בעתיד.

התיק הבהיר את הקושי בייצוג בכפני הראיות והחקירה באירועים מסוג זה, הצורך בדיאלוג פתוח עם גורמי אכיפת החוק, והחשיבות בקריאה זהירה של כל נסיבות המקרה טרם קבלת החלטות מכריעות.