תיק בג"ץ 4356/16: חסאן מצלאח נגד שר הביטחון ומשרד הביטחון

התיק בג"ץ 4356/16 עוסק בעתירה שהגיש מר חסאן מצלאח נגד שר הביטחון ומשרד הביטחון. העתירה מתמקדת בבקשתו של מצלאח לבטל צווי החרמה שהוצאו בעניין ציוד שהוא ניסה להעביר לרצועת עזה, ציוד שנחשב ל"ציוד דו-שימושי" ולכן נדרש רישיון מיוחד להעברתו.

מר מצלאח, באמצעות עורכת דינו רעות אביטל, טען כי הציוד המוחרם נועד לשימוש אזרחי, אולם בשל הגדרתו כציוד שעלול לשמש גם למטרות ביטחוניות, נדרש רישיון מיוחד לצורך מעברו לרצועה. העתירה ביקשה מבית המשפט העליון להורות על ביטול צווי החרמה אלה, אשר הוצאו על ידי שר הביטחון מתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

דיונים והליכים בתיק

לאחר שהוגשה העתירה לבית המשפט העליון, הוחלט כי התיק יובא לדיון בפני הרכב שופטים. כמו כן, ב-15 ביוני 2016 ניתן צו ביניים בהסכמת המשיבים (שר הביטחון ומשרד הביטחון), המורה להם להימנע מעשיית שימוש בסחורה שהוחרמה עד להחלטה אחרת. זה היה צו שנועד להבטיח את שימור המצב הקיים עד להכרעה.

בנוסף, הוגשו בקשות הן מצדם של המשיבים להארכת מועד להגשת תגובות והן בקשה מצד עמותת "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע" להצטרף להליך כידידת בית המשפט. השופט ס' ג'ובראן שהיה אחראי לתיק בתחילת ההליכים, הסכים להארכת המועדים והורה על עיכוב השימוש בסחורה המוחרמת עד קבלת תגובת המשרדים האחראים.

פסק הדין

בדיון שהתנהל ב-20 במרץ 2017 נדונה העתירה בפני הרכבת שופטים שכללה את השופטים י' דנציגר, מ' מזוז וע' ברון. השופטים, לאחר ספקת הראיות וטיעוני הצדדים, החליטו לדחות את העתירה. השופט מזוז, שהוביל את הדיון, הבהיר שהעתירה נדחתה בעקבות ההבנה שיש להמשיך במדיניות ההחרמה של ציוד דו-שימושי למען בטחון המדינה. כמו כן, הוחלט כי כל עותר יחויב לשלם את הוצאות המשפט בסך 10,000 ₪.

עמדה זו התקבלה בהסכמה על ידי יתר השופטים, י' דנציגר וע' ברון. פסק הדין ניתן ב-23 באפריל 2017.

השלכות והמשמעויות

דחיית העתירה מפרשת שלמרות הניסיונות לטעון לשימוש אזרחי בטיחותי של הציוד המדובר, בית המשפט ראה לנכון לאשרר את החלטות משרד הביטחון לאור המדיניות הקיימת המגבילה כניסת ציוד דו-שימושי לרצועת עזה. ההחלטה מדגימה את האיזון שצריך להתקיים בין צרכי הביטחון לבין הזכויות והתנועות האזרחיות – סוגיה רגישה במיוחד במסגרות המורכבות של יחסי ישראל עם רצועת עזה.

• הציוד הדו-שימושי כולל פריטים שיכולים לשמש הן לעבודה אזרחית והן למטרות ביטחוניות, ולכן השימוש בו דורש פיקוח קפדני.
• ההכרעה להותיר על כנו את צו ההחרמה מחזקת את המסרים הביטחוניים וניתנת בגיבוי תקנות מלחמתיות שלשמן נועדו.

פסק הדין מהווה תקדים בו סוגיות של אבטחת המדינה מקבלות עדיפות, ומדגישות את האחריות של הרשויות בבקרת מעבר סחורות אסטרטגיות לאזורים מתוחים.