תיק בג"ץ 4244/17 - משה הר שמש נגד מנהל רשות המיסים והיועץ המשפטי לממשלה

משה הר שמש, עורך דין במקצועו, הגיש עתירה לבג"ץ נגד מנהל רשות המיסים והיועץ המשפטי לממשלה. העתירה ביקשה מתן צו על תנאי בדרישה להנחות את המשיבים לבצע עריכת שומות באופן שיבטיח תשלומי מס אמת. משה טען נגד מה שנקרא "הסדר הקבלנים", הסדר ותיק לפיו נקבעים שומות מס מתוך שיקולים סותרים לנושאים בעולם הקנייה והמכירה של מקרקעין בישראל. לטענתו, ההסדר מתפשר על גביית מסים מדויקת ואינו תואם למציאות הכלכלית הנוכחית.

בעתירה מתאר משה את עצמו כעותר ציבורי שמייצג לא רק את עצמו, אלא גם נישומים אחרים, ביניהם קבלנים. לטענתו, ההסדר כרוך בפגיעה ממשית בזכויות הנישומים הללו, ומעבר לכך לא נמצא אף נישום פרטני שנפגע ישירות מההסדר כדי להוכיח את טענותיו. בשל כך, לדעתו, יש צורך להתערבות של בג"ץ במקרים אלה.

לאור זאת, משה מבקש מעבר לשקילת הסדרים קיימים גם להתחיל בהליכי תיקון חקיקה שיינטלו מידי הרשות המינהלית ויעברו לפיקוח בית המחוקקים או לפחות לביקורת שיפוטית הדוקה יותר. בכך, מקווה משה ליישר קו עם סטנדרטים מקובלים בעולם המסחר הנדל"ני ולוודא שכללים אלה מתאמים את אחידות ההסדרים לכל המעורבים.

לאחר דיונים והתדיינויות במספר תאריכים, ביניהם גם בקשות לעיכובים והארכת מועדים מצד המשיבים, הגיע המקרה לפסיקה בלתי ניתנת לערעור בידי השופטים נעם סולברג, יוסף אלרון ועמית גרוסקופף. ההחלטה הסופית נדחתה למרות תלונותיו של משה על אי ההסכמה הרשמית סביב הנושא מבין הצדדים הרשמיים המייצגים בהסדר הקבלנים.

בפסיקה ציין השופט נעם סולברג דעות משפטיות חדות לגבי תפקידו של בג"ץ בהפעלת ביקורת שיפוטית במקרים שאינם מידיים ואינם קשורים לנזק פרטני לנפגעים מדינאמיים משפטיים מסוימים. הוא הוסיף כי שומות המס צריכות להיות מטופלות בבית המשפט הדומיננטי הרגיל לעניינים אלה ולא בבית המשפט העליון, במיוחד מאחר והעותר אף אינו נפגע ישיר של ההסדרים הללו.

השופטים פסקו כי משה הר שמש יכוסה בגין הוצאות משפט של מגיני המשיבים בסך של 10,000 ₪. בכך הסתיימה הסאגה המשפטית ללא שינוי בתוכנית המס ובדרך הפעולה של רשות המיסים במארג שמעצב את עולם המסחר במקרקעין על פי חוק.

הדיונים שהקיפו את תיק זה מדגימים כיצד מערכת המשפט מתמודדת עם פניות ציבוריות הנוגעות להסדרים מורכבים וממוסדים. הפסיקה מחדדת את הצורך של כל אחד מהמגישים לוודא כי יש להם בסיס משפטי מוצק שיכול לשמש כר להכנסת בג"ץ לתמונה כדי להימנע מלחבל בתהליכים משפטיים בעלי אופי שגרתי.