תקציר של בג"ץ 4113/13 - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד שר הפנים ואחרים

העתירה נדונה בבית המשפט העליון בעניין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד מספר גופים ממשלתיים ומוסדות ציבוריים כמו שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי ועוד. הסוגיה המרכזית היא השימוש בחברות פרטיות לגביית חובות ארנונה ותשלומים אחרים על ידי הרשויות המקומיות בישראל.

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, העותרת, טוענת כי שימוש במיקור חוץ לגבייה לא רק שאינו מתאים לעקרונות המנהל התקין אלא גם פוגע באינטרסים כלכליים ומשפטיים של אזרחי המדינה. העותרת מבקשת להורות למשיבים להפסיק את העסקת חברות הגבייה הפרטיות ולעצור את תשלום שכר הטרחה הניתן לעורכי דין חיצוניים על-ידי הרשויות המקומיות.

המשיבים ציינו כי הם עובדים על הצעת חוק אשר תספק פיתרון חקיקתי לבעיה, אך הליך החקיקה נתקל בעיכובים שונים כולל התפזרות הכנסת שוב ושוב. מבקשות הארכה הרבות שהוגשו מפי המשיבים השונים מצביעה על כך שהפתרון החוקי המתוכנן עדיין לא הבשיל.

• הישיבה הראשונה נערכה בשנת 2014 בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון, א' גרוניס, והשופטים הנוספים.
• העותרים טענו כי חברות הגבייה גורמות להפרת זכויות בסיסיות של האזרחים כשעובדות במודל של אחוזי גבייה.
• הדיונים נמשכו על פני מספר שנים בשל סבכי החקיקה והלחצים הפוליטיים שנבעו מכך שאין תוקף חוקי מספיק לשיטת הפעולה הקיימת.

מטעמי ההתמשכות ותחושת אי-הנחת לשינוי המיידי לאחר שלא הושגו פתרונות, בג"ץ אישר כמה דחיות בהן גם הגשת פסק דין זמני ונוספים שסיפקו זמן להשלמת החקיקה שהמשיבים טענו כי הם עומלים עליה. אך יחד עם זאת, בית המשפט הורה על הצורך בהתקדמות מהירה ומשמעותית בכדי שהרשויות המקומיות לא יצטרכו להסתמך על מיקור חוץ בלבד לצרכי גבייה.

בסופו של דבר, בג"ץ הדגיש שאין הכרח להשלמת החקיקה כדי להפסיק את עסקת הגבייה עם חברות פרטיות. מה שמוביל לצורך של הרשויות המקומיות לחשוב על פתרונות פנימיים כפי שנדרשת בפסקי הדין הקודמים שיצאו בנושא. כל זאת תוך שמירת האפשרות לחקור חקיקה עתידית.