בקשה לעיכוב מועד כניסתו לתוקף של פסק דין ב-בג"ץ 4113/13 - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד משרד הפנים והמשיבים הנוספים

בבית המשפט העליון נדונה עתירה שהוגשה על ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד משרד הפנים ומשיבים אחרים. המחלוקת העיקרית עסקה בהפסקת השימוש בחברות חיצוניות למטרות גביית חובות לרשויות המקומיות. העתירה ביקשה לצמצם את השימוש בגורמי צד שלישי ולהחזיר את אחראיות הגבייה לרשויות המקומיות עצמן.

בעקבות העתירה התמודדו הצדדים עם הסוגיה המורכבת של מעורבות חברות פרטיות כמו מ.ג.ע.ר ואחרות בגביית חובות מגופים ציבוריים. בנוסף, הדיון כלל גם את שאלת ההשלכות המשפטיות של שימוש במיקור חוץ עבור שירותים אלה. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שייצגה את העותרים, טענה כי הרשויות המקומיות זקוקות לכלים ומתודולוגיות לפיקוח על תהליכי הגבייה באופן עצמאי.

בתחילת הדיונים הודגש הקושי הפוליטי-משפטי שכרוך בתיקון חקיקה מתאימה שתסדיר את פעילותן של חברות הגבייה, ובכך תעניק פתרון למחלוקות המתעוררות. בית המשפט עמד בפני ההתלבטות האם לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, לאור הקושי בהשלמת הליכי חקיקה והאפשרות שהמצב עשוי להתייצב במסגרת חקיקתית ראויה.

בפני בית המשפט ניצבה בקשה מורכבת למתן הארכות שונות לביצוע פסק הדין, כאשר במסגרת כל דיון נבחנו הנימוקים והמחלוקות השונות שהוצגו. תהליך זה כלל מספר החלטות לדחייה שנתנו לאור הליכים פוליטיים, כמו התפזרותה של הכנסת או שינויים בממשלה שהקשו על קידום מיידי של חקיקה רלוונטית.

במיוחד הדגישה לשכת התיאום כי העיכוב המתמשך מונע מרשויות מקומיות לבצע את אחריותן הכוללת בגבייה, תוך שהם נזקקים להמתין להשלמת הליכי החקיקה. חרף זאת, העותרת טענה כי מצב זה אינו בר קיימא וכי יש צורך למצוא פתרון קבוע לסוגיה כבר בטווח הקצר.

לאורך הדיונים, אחד החששות היה שבגין מיצוי יתר של זמן ללא הסדרה חוקית, יוכלו הרשויות המקומיות להפעיל פרקטיקות גבייה לא אחידות או אף בלתי חוקיות. בודדה לעיר ללא יכולת להצליח במשימה של גבייה עצמאית.

סיכום והמלצות לעתיד

הדיון ב-בג”ץ 4113/13 הוביל להבנה רחבה יותר של המתח המשפטי והכלכלי הכרוך בסוגיות גבייה ברשויות המקומיות בארץ. ההמלצה הברורה שיצאה מהדיון היא לקדם חקיקה מסודרת וברורה בנושא הגבייה, וכן לעודד רשויות מקומיות לפתח מנגנונים עצמאיים ויעילים לטובת גבייה במקום להסתמך יתר על המידה על חברות צד שלישי.

בסופו של דבר, הנכות להרשה מושכלת בין רגולציה למודלים כלכליים חדשים הנה הכרחית לקידום ההתנהלות ההוגנת ודינמיקה חיובית בין רשויות מקומיות לשירותים המשפטיים והמקצועיים הנדרשים.

בסיכומו של דבר, העניין מחייב כיווני פעולה חדשים לצד החלטות מעשיות ונחרצות על מנת לפתור את הסוגיות המתירות בשגרה המשפטית והחוקית של ישראל בתחום השלטון המקומי והגבייה.

• העותרת: לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
• המשיבים העיקריים: שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי בישראל, מרכז המועצות האזוריות בישראל
• חברות מעורבות: מ.ג.ע.ר מרכז גביה ממוחשבת בע"מ, מילגם שירותים לעיר בע"מ, ועוד