תמצית תקיפה: בג"ץ 4113/13

מדובר במקרה של בג"ץ שבו לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הגישה עתירה נגד משרד הפנים וגורמים אחרים, ביניהם מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, וחברות שונות בתחום שירותי הגבייה. המקרה מתגלגל מזה זמן רב עם מספר רב של בקשות מצד המשיבים לדחות את ביצוע פסק הדין.

• העותרת: לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המבקשת למנוע מהמדינה להמשיך בהעסקת חברות פרטיות לצורכי גבייה ברשויות המקומיות.
• המשיבים: כוללים, בין היתר, את משרד הפנים, היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, וחברות גביית חובות פרטיות אשר שותפות לתהליך.

הרקע לעתירה נובע מטענות העותרת על כך שהעסקת חברות פרטיות לצורכי גביית חובות על ידי הרשויות המקומיות אינה מתאימה ויש להפסיקה. לאורך מספר שנים, מתקיימים דיונים בבית המשפט העליון בנוגע לעתירה זו, והמשיבים הגישו בקשות רבות לדחיית מועד ביצוע פסק הדין בנימוקים שונים - כמו הצורך בדיון ובחקיקה נוספת.

במהלך הדיונים שנערכו, הונחה המדיניות הנוכחית של מיקור חוץ לנושאי גבייה בביקורת והוצגו מספר בעיות משפטיות והשלכות שיכולות להשפיע על שמירה על זכויות האזרח.

במשך הזמן נאלץ בית המשפט להעניק מספר דחיות בכפוף ליכולתם של המשיבים להראות התקדמות בחקיקה שיכולה להסדיר את הנושא או פתרון אחר. עם זאת, הדחיות הרבות והעיכובים ביישום חוקים חדשים גרמו לתסכול אצל העותרת שטוענת כי יש ליישם את פסיקת הדין המקורית במהירות האפשרית כדי למנוע פגיעה בזכויות פרטים.

בין הדחיות היחודיות שניתנו נחובה לציין את הקמת הממשלה החדשה שצריכה להתייחס לנושא, ואת התקדמות הליכי החקיקה בכנסת, כולל החלת דין רציפות על הצעות חוקים קיימות שמטרתן לתת מענה לסוגיות שעלו בעתירה.

שופטי בית המשפט העליון, בהם השופט י' עמית והשופטת ד' ברק-ארז, יהודיים כך בחשיבות של תיקון המצב והיו מעורבים בהענקת הארכות שנדרשו כדי לאפשר למשיבים לעבוד על החקיקה והטיפול הנכון במצב.

סוף דבר, למרות שתוקפו של פסק הדין נדחה מספר פעמים, העותרים מקווים כי בלחץ החוק הממשלתי והדרישות החוקתיות הם יוכלו לבסוף להביא לשינוי האפקטיבי שמשמעותו יישום יעיל של גביית חובות שיגוון בין הממשלה לבין השלטון המקומי.