תקציר בג"ץ 3943/13 - ליאור אלמגור ואח' נ' שר הביטחון ואח'

בשנים האחרונות, נוהלה בבית המשפט העליון בירושלים תביעה בעניין חישוב התגמולים למשתחררים מצה"ל בעבור קיצבאות הפנסיה שלהם. התובע המרכזי במקרה זה, ליאור אלמגור, יחד עם משה גורמן, צבי אלעד ועוד 177 אנשים נוספים, יצאו נגד החלטת שר הביטחון והממונה על גמלאות בצה"ל. עורכי הדין דורי ברקל ואביגדור ליאור ייצגו אותם אל מול עורכות הדין של המשיבים אורית פודמסקי ויאנה סימקין.

במהותה של העתידה עמדה השאלה האם חישובי הריבית על "סכום ההיוון שקיבל" גמלאי צה"ל נעשו בצורה חוקית והוגנת במסגרת תיקון תקנות ההיוון בשנת 2012. התובעים ביקשו צו שיורה למשיבים להפסיק להחיל את הריבית באופן שבו היא מחושבת כיום, וכן לתקן את החישובים שהושתו על העותרים בהתאם.

בתקנות ההיוון, גמלאי צה"ל יכולים לבחור להוון עד 25% מהקצבה החודשית לה הם זכאים ולקבל את הסכום הזה במעמד חד-פעמי. לאחר ההיוון, הקצבה החודשית מופחתת בהתאם לסכום שהועבר למשתחרר. המחלוקת המרכזית הייתה האם יש לשלם ריבית על סכומי ההיוון ומהו השיעור החוקי של ריבית זו.

העתירה נידונה לראשונה באוקטובר 2014 בפני השופטים: המשנָה לנשיא מ' נאור, השופט נ' סולברג והשופטת ד' ברק-ארז. בהמשך נדונה שוב באוקטובר 2015 כאשר השופט ע' פוגלמן הצטרף להרכב. לאחר שמיעת הטענות הסיק בית המשפט כי היישום הנוכחי של ריביות על ידי משרד הביטחון עונה על הדרישות החוקיות, אך ניסוח התקנות מצד המדינה דורש שיפור להסרת אי בהירויות.

לבסוף, הצעת בית המשפט הייתה שהמדינה תבחן את ניסוח התקנות כדי למנוע אי-הבנות דומות בעתיד, אך לא פסקה לטובת או נגד ההחלה העכשווית של הוצאות כנגד המופעלים על ידי המדינה. לא נפסקו הוצאות משפט, והותירה את שני הצדדים עם שיפור בהירות המצב המשפטי אך ללא שינוי ממשי מיידי.

המסגרת המשפטית הנוכחית נשארה כפי שהייתה אך הובהר כי על המדינה לשקול מחדש את ניסוח התקנות בכדי להבטיח שזכויות הגמלאים נשמרות כראוי וכמו שצריך על פי החוק. בסיכומו של דבר, פסק הדין נועד לכוון את מדיניות המשרד ולא להיות בעל יעדים עונשיים או קובעים לשכר-טרחה.

פסקי הדין הללו מדגישים את הצורך בשקיפות ובהירות בתקנות הנוגעות לפנסיה וזכויות גמלאים, ומדגישים את החשיבות של טיפול מדויק והוגן בזמן יישום מדיניות כלכלית ופיננסית מכרזית על האוכלוסייה המשרתת בצה"ל.