סיכום המקרה: בג"ץ 3943/13 - ליאור אלמגור ואח' נגד שר הביטחון ואח'

במקרה זה, קבוצת עותרים בהובלת ליאור אלמגור, משה גורמן וצבי אלעד, יחד עם 177 עותרים נוספים, פנו לבית המשפט העליון בישראל בתביעה שהוגשה נגד שר הביטחון והממונה על גמלאות במשרד הביטחון. השאלה המרכזית בעתירה הייתה האם יש לבטל או לשנות את האופן שבו מחושבת הריבית בעת היוון קצבאות הפנסיה שמקבלים גמלאי שירות הקבע בצה"ל, והאם יש לתקן חישובים קודמים שנעשו.

בעתירה נטען כי האופן שבו מחושבת הריבית לרבות בתהליך היוון הקצבאות פוגע בזכויות הגמלאים ומביא להפחתת הסכום הכולל שהם זכאים לו במשך הזמן. העותרים ביקשו שהמשיבים יחדלו מהשימוש בשיטה זו ויתוקנו החישובים שנעשו באופן שייטיב עם הגמלאים.

בתחילת ההליכים המשפטיים, בית המשפט הוציא צו על תנאי לשמיעת תשובת המשיבים מדוע לא יבצעו את השינויים המבוקשים. המשיבים, בצד גישתם, בעיקר טענו כי דרך החישוב תואמת את התקנות הקיימות ושמירה עליהן נחוצה לתקינות המערכת הפיננסית המנוהלת על ידי המדינה בכל הקשור לפנסיות הגמלאיות.

• ביום 1.10.2014, הוציא בית המשפט צו על תנאי המתיר לצרף מסמך נוסף מצד העותרים, אשר קשור לתחשיבים אקטואריים, מבלי לחוות דעה עד לאותו שלב.
• הדיון המרכזי בנושא נערך ב-19.10.2015 כאשר הגיעו הצדדים למועד הפגישה עם הציפייה לקבלת החלטה או לפחות הנחיות מפורשות מצד ההרכב השיפוטי.
• לבסוף, ב-11.2.2016, השופט ע' פוגלמן נתן החלטה בנוגע לפרשנות תקנות ההיוון, שבה נשמרה הגישה של המשיבים אשר טוענת כי החישובים עומדים בקנה אחד עם התקנות, אולם המליץ על בחינת ניסוח התקנות מחדש להבהרה ושיפור בעתיד.

בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים והעתירה נדחתה. עם כל זאת, צוין בהחלטה כי השיגוש במערכת החישוב הנוכחית עשוי להיות טעון שיפור, במיוחד בהתאמה לשיטת היוון הקצבאות ואופן ניהול ענייני הפנסיה במדינה. העותרות עמדו בפני דחיית עתירתן, אך לא נפסקו נגדן הוצאות משפט חרף הפסדן.

המשמעות של פסק הדין היא שהתקנות הקיימות ממשיכות לעמוד על תוקפן, אך קיים צפי לשינויים בעתיד אם יימצא כי יש צורך בכך מהפן החוקי או על פי המלצות הארגונים המעורבים.