תקציר דיון בג"ץ 3943/13 - ליאור אלמגור ואחרים נגד שר הביטחון ואחרים

מקרה זה הכיל מספר עותרים שמובלים על ידי ליאור אלמגור, משה גורמן, צבי אלעד ועוד 177 עותרים נוספים. הם עמדו כנגד שר הביטחון והממונה על גמלאות במשרד הביטחון, תוך שהם מערערים על פרשנות ספציפית של תקנות לגמלאות הקיימות בצה"ל, במיוחד לגבי היוון קצבאות פרישה מהצבא. בפשטות, היוון קצבה זה מצב בו מקבלים חלק מהתשלומים שמשתלמים בדרך כלל על פני זמן רב, כסכום אחד בצורה מוקדמת, מה שמשאיר את הגמלאי עם פנסיה חודשית נמוכה יותר בהמשך.

הדיון המשפטי התפתח בעקבות תלונות העותרים כי משרד הביטחון לא מנהל נכון את חישובי ההיוון שלהם וכולל בחישוב הריבית גם על הסכומים שכבר קיבלו בתהליך ההיוון. תקנות שירות הקבע לצה"ל עוסקות בהיווענות לגמלאים והאם ניתן היה לחשב את הקצבאות בצורה שונה שמיטיבה עם הגמלאים.

העתירה נפתחה בצו על תנאי שהתבקש מהמשיבים להסביר מדוע חישובי הריבית אינם נכונים. השופטים מ' נאור, ע' פוגלמן ונ' סולברג, שדנו במקרה, דרשו מן המשיבים לספק תשובה תוך 90 יום לכל טענות העותרים שקשורות לחישובי ההיוון ותנאי הפרישה.

השופטים בחנו את תקנה 6א(א1) בתקנות וקבעו כי יש לעדכנה בצורה שתהיה הוגנת יותר כלפי הגמלאים. הם ציינו כי הפרשנות של התקנות הישנות לא הייתה מדויקת, מה שהוביל לזכאות מוגבלת עבור הגמלאים לקבל חלק מהתקציב הפנסיוני בצורה של תשלום מוקדם עם השלכות על הסכום החודשי שהם מקבלים מאוחר יותר.

• נשיא בית המשפט העליון הדגישה כי הזכות לגמלאות לאחר שירות קבע היא חלק בלתי נפרד מההסכמים עם אנשי הקבע, ומכאן החשיבות בהבררת זכאות זו בצורה הוגנת ומדויקת.
• העותרים טענו, באמצעות עורכיהם דורי ברקל ואביגדור ליאור, כי החישוב הנוכחי מותיר אותם עם תשלומים חודשיים נמוכים שלא כמובטח.
• פרסום הצו ע"י בית המשפט נועד לאלץ את המדינה לחזור ולבדוק את תקנותיה וחישוביה לאור התלונות שהוצגו.

בסופו של הדיון, המסקנה הייתה כי יש צורך בהבהרת החקיקה ובהגדרת תנאי ההיוון מחדש. ההחלטה עלתה גם כי הסיכום וההבנה שצריך להיות שינוי נפרסו במלואן בפסק הדין שאמור לשמש כרפרנס לעתקים עתידיים.

למעשה, השופטים המליצו על שינוי החקיקה כך שתקפה יותר את הצדדים המעורבים וכי חקיקה חדשה תהא מושתתת על עקרונות הגיון וכלכלה תקינה. כלומר, בהכרעה זו, ניסה בית המשפט להבטיח שהתקנות והחוקים שמשרתים את ציבור החיילים לשעבר, ישקפו את מה שמגיע לו ויכוונו לפזר את הסיכונים בצורה שווה יותר בין הצדדים המעורבים.