תקציר תיק בג"ץ 3922/14 - הוועד הציבורי נגד עינויים ואח'

בתיק בג"ץ זה נדונה עתירתם של מספר עותרים, בראשם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שעסקו בטענות נגד התנהלות המשטרה ודרשו להפעיל אמצעי משפטי נגד מספר קציני משטרה.

העותרים כוללים חברים פרטיים וכמה עמותות הפועלות בתחום זכויות האדם, ובאופן ספציפי נגד שימוש בעינויים ובאלימות במהלך חקירות והפגנות. בין העותרים נמנים גם כמה אישים פרטיים שנפגעו לכאורה מהתנהלות משטרתית בלתי הולמת.

המשיבים לתיק הם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, המחלקה לחקירות שוטרים, ושמותיהם של מספר קציני משטרה שכונו כמשיבים בתביעה.

• הפנייה העיקרית בתיק של העותרים הייתה דרישה להעמיד לדין פלילי את קציני המשטרה אשר נטען כנגדם כי נהגו באלימות שלא לצורך במהלך אירועים שונים
• העותרים ביקשו גם מבית המשפט לרכך את הנטייה של מערכת המשפט לתמוך באופן כמעט אוטומטי בגרסאות המשטרה במקרה של מחלוקות וצילומים מנוגדים שמוצגים בבית המשפט

כמה מהדיונים נערכו בפני השופט א' רובינשטיין והנשיאה מ' נאור, יחד עם כמה שופטים נוספים. מפני הדיונים נשמעות טענות על פן פרוצדורלי שבו התדיינו על מועדי הגשות מסמכים ובקשות להארכות זמן מצד באי כוח המשיבים והעותרים.

תוך כדי הדיונים, בית המשפט קיבל מקטעי וידאו בהם מוצגת פעילות משטרתית שלכאורה נראית כפסולה לדעת העותרים. על פי בקשת בית המשפט, שני הצדדים הציגו והגיבו לסרטונים שונו הובאו לידי בית המשפט, כאשר היה צורך לספק פרשנות והקשר רחב על אשר התרחש מעבר לקטעים שהוצגו.

בפסק הדין הסופי ניתנה הוראה ליצירת סרטון משותף שיאגד את הקטעים מייצגים את טענות שני הצדדים בצורה הוגנת עבור בית המשפט. מטרת הסרטון הייתה לסייע לשופטים להחליט האם הוגשה עתירה המבוססת בעיקר על סרטונים או טענות מילוליות בלתי מוצקות.

• העתירה הדגישה את חשיבות השימוש בתיעוד חזותי לצורך ביסוס טענה משפטית, כשהושמה דגש על התמונה הכוללת ואירועים שקדמו להתרחשויות המתועדות
• בסופו של התהליך, תוכנן להתפרסם פסק-דין סופי, אך המנחה בעניין הייתה להמתין עד להשלמת מסמכים נוספים שהוגשו מאוחר יותר

בסיום הדיונים, נקבע כי יש לחזור ולבדוק את התיק לאחר קבלת הסרטונים המשותפים הנדרשים, כדי להבין את השתלשלות האירועים באופן מלא. כל זאת בזמן שבית המשפט הסביר כי יש בידו לשנות מן המסקנות אם ימצאו שהעתירה אינה משקפת את העובדות באופן שהוצג תחילה.

תיק זה מדגים את התוצאות האפשריות של שימוש באמצעים חזותיים ככלי קריטי בבתי המשפט, במיוחד כאשר יש עימותים ראייתיים בין הצדדים. השופטים מוודאים כי ההחלטות תתקבלנה בהבנה רחבה ומעמיקה ככל האפשר.