תקציר בג"ץ 3368/10 ו-4057/10 - משרד האסירים הפלסטינים ואח' נגד שר הביטחון ואח'

העתירות בבית המשפט העליון, במספרי 3368/10 ו-4057/10, עסקו בשאלת קיצור תקופות המעצר ביהודה ושומרון, בעיקר של קטינים ובגירים שאינם מעורבים בעבירות ביטחוניות, בעקבות תקנות תחיקת הביטחון באיזור. העתירות הוגשו על ידי קבוצת עותרים הכוללת את משרד האסירים הפלסטינים, מספר עורכי דין וארגונים למען זכויות אדם כגון האגודה לזכויות האזרח בישראל ו'יש דין'.

העותרים טענו כי תקופות המעצר הקיימות מנוגדות להוראות המשפט הבינלאומי, כמו גם לסטנדרטים הנוהגים בישראל, ולכן פנו לבג"ץ בבקשה להורות על שיפור התנאים וזירוז קיצור תקופות המעצר. בתגובות משיבים שונים שייצגו את המדינה, נטענו טענות מתגוננות שונות, כמו הצורך הבטחוני בשימור הוראות המעצר האמורות והצדקתן בקיום הסדר הציבורי והבטחון לאזרחי ישראל באזור.

הדיונים התפרסו על פני מספר שנים, ותוך כדי הוגשו בקשות מקבילות לתשובות והודעות עדכון מתמידות מצד המדינה. לאורך התהליך המשפטי, המועד להגשת תשובת המדינה התעכב מספר פעמים, בתגובה להודעות ועדכונים שנמסרו מבית המשפט עצמו.

בעקבות הדיונים, בית משפט העליון בשבתו כבג"ץ הכריע כי על המדינה ליישם את הקיצור בתקופות המעצר בהתאם להמלצות שהועלו בעבודות מטה שונות שנערכו מטעם המדינה. התקבלה החלטה על ויתור השינויים הנדרשים כמו כן הוסכם כי הצו לקיצור תקופות המעצר ייכנס לתוקף לכל המאוחר עד ל-1 במאי 2018.

התוצאה הישירה של העתירות הייתה שינוי מהותי במדיניות המעצרים באיזור יהודה ושומרון, אשר אומנם שמרה על פתרונות לבעיות בטחוניות במקביל לשיפור התנאים של העצורים שאינם ביצעו עבירות ביטחוניות חמורות.

• העותרים דחפו לשינוי הסדרים קיימים ולהחלת קיצור תקופות מעצר בהתאם לחוקים ישראליים ובינלאומיים.
• המשיבים, בראשות שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז, ניסו להגן על ההסדרים בצו בתחיקה.
• המשפטנים ייצגו את המדינה בחוות דעת משפטיות ותגובות עבר למושגים השונים לדרישות העותרים ולאיחוד המערכות.

לאורך הזמן, הסוגיות נדונו מחדש בבתי משפט ונקבעו על ידי המלצות פשרה אשר נדרשו להיות מיושמות. פסיקות והשוואת מצבים בין היתר אפשרו למדינה להפיק לקחים ולהטמיע את הפתרונות הנדרשים תוך שמירה על הבטחון והסדר הציבורי.