תקציר תיק בג"ץ 3368/10 ו-4057/10: קיצור תקופות המעצר בשטחי יהודה ושומרון

בעתיירות אלו מדובר על שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ, והדיון בהן אוחד. העתירות הוגשו נגד שר הביטחון וכן אלוף פיקוד המרכז ומפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון. את העתירות הגישו מספר גופים, כולל משרד האסירים הפלסטינים, מספר עורכי דין המייצגים אסירים פלסטינים, אגודת זכויות האזרח בישראל, ארגון המתנדבים למען זכויות האדם "יש דין", והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

העתירות עוסקות בדרישה לקיצור תקופות המעצר הקבועות בצו בדבר הוראות ביטחון באזור יו"ש. אלו כוללות תקופות מעצר לקטינים ולבגירים החשודים בעבירות שהן אינן ביטחוניות, וכן למעצר עד תום ההליכים של קטינים ובגירים כאחד.

בדיון שהתנהל, ביקשו העותרים לקבוע כי תקופות המעצר הקיימות כיום על פי הצו הארוך מ-2009, אינן עומדות בדרישות המשפט הבינלאומי ובסטנדרטים הנהוגים במדינת ישראל עצמה. המטרה הייתה להחיל תקופות מעצר המקבילות לנהוג בישראל.

בתחילה, בג"ץ הורה להוציא צו על תנאי, שחייב את המדינה לנמק מדוע לא יקוצרו התקופות. עם הזמן ולאחר מספר הודעות עדכון, הגיעו הצדדים להסכמות שונות במהלך הדרך. בין ההחלטות שעלו בבג"ץ ניתן למצוא את הפסיקה המקורית מ-2014, אשר הורתה על התקנת תקנות לשיפור המצב ולמען מתן זכויות יותר שוות למחוזקדים הפלסטינאים, בדומה לזכויות הניתנות למחוזקדים ישראלים.

• דיונים נערכו במטרה למצוא איזון חוקי בין הצורך בביטחון לבין זכויות האדם של המחוזקדים.
• המותובים הביעו צער על התארכות ההליכים וביקרו את הצדדים בעדינות על איחורים בהגשת חומרים משפטיים.
• העותרים זכו להוצאות משפטיות חלקיות באחת העתירות בעקבות ההסכמות שהושגו.

אחר הפסיקה החלקית, בג"ץ הורה לחזק את ההמלצות שעלה בנוגע לקיצור תקופות המעצר ביו"ש כפי שהומלץ על ידי עבודת המטה שהוצגה. משמעות קיצור זה הייתה תקפות שינויי חקיקה שעתידים להיכנס לתוקף מאוחר יותר, מה שיביא לשיפור במעמד המשפטי וההומני של העצורים הפלסטינאים.

מאז פסק הדין מ-2014, הגישו המשיבים מספר בקשות להארכת מועד להגשת עמדות עדכון, אשר נדחו על ידי בית המשפט רק בהתאם להסכמה הדדית בין הצדדים המעורבים.

לאורך התהליך, בג"ץ נדרש למספר בקשות להארכות מועד ולעדכונים נוספים, והלם את המשיבים להפקיד מסמכים מתאימים, תוך המלצה לנצל את הזמנים שהוקצו בחגים ובזמנים מיוחדים.

תיק זה מהווה חיזוק לחשיבות הפסיקה האזרחית-משפטית בהגבלת המחוזקדים ושיפור מערכת הצדק בשטחים, תוך כדי התחשבות בזכויות הבסיסיות המוקנות להם. ההליך הממושך והתוצאה הסופית, שסיכמה על קיצור מעצרים, מהווה צעד חשוב ליישום שוויון זכויות הומאני.