תקציר בג"ץ 3368/10 ו-4057/10 - משרד האסירים הפלסטינים ואח' נגד שר הביטחון ואח'

תיק זה, שנידון בבית המשפט העליון, עוסק בשתי עתירות - בג"ץ 3368/10 ו-4057/10 - אשר מקורן בבעיות דומות הקשורות להליכים מנהלתיים ומדיניות ביטחון באזור יהודה ושומרון, ובפרט בזכויות הבסיסיות של האזרח הפלסטיני משוחרר באזור זה.

העותרים, הכוללים את משרד האסירים הפלסטינים וקבוצת עורכי דין, יחד עם ארגונים לזכויות האזרח כמו "יש דין" והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מבקשים מבית המשפט העליון לקצר את תקופות המעצר הקבועות בתחיקת הביטחון באיו"ש ושיבטלו הוראות המעצר הממושכות.

• הראשונים הטוענים הם משרד האסירים הפלסטינים ועורכי הדין (שקיראת, סבאג, עג'ווה) המבקשים שתקופות המעצר יותאמו לחוק הישראלי ולא לשוק העבודות הפנימיות הצבאי שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית באזור.
• בעתירה השנייה, מצטרפים ארגוני זכויות האדם כנגד צווים אלו, מתוך ניסיון להוכיח שהם אינם עומדים באמות המידה הבינלאומיות הנדרשות, במיוחד עבור קטינים.

בפסק-הדין החלקי שניתן בתחילת 2014, התייחס בית המשפט לחוקיות ההוראות הקיימות ולחוק הבינלאומי שחל בנושא. בית המשפט קיבל חלק מהטרוניות של העותרים, במיוחד בעניין הקטינים והעצורים באיו"ש בעבירות שאינן ביטחוניות. תוקף מעצר האסירים נשקל מחדש תוך מבט קשוח אל יחס החוק ההומניטרי הבינלאומי והחוק הישראלי.

כן, קבעו השופטים עמית, סולברג ושהם, כי סביר להמשיך ולעבוד על הארכת התקופות המותרות בחוק הצבאי, בהתאם להמלצות שהוצגו בהתייעצויות פנימיות עם משרד הביטחון. הוטל על המשיבים להמציא הודעת עדכון בנדון, כדי להבהיר עד כמה בוצעו שינויים בפועל. הדבר נקבע לתקופה מסוימת בה היה על המדינה להציג את התקדמותה בנושא.

עוד נדרשה המדינה להעניק פיצויים ל"יש דין", בגובה של סך 5,000 ש"ח לכל אחד מהעותרים שלהם, בעקבות החלטה זו. החלטות נוספות בבג"ץ 4057/10 קבעו כי יש לראות בתקופות המעצר המוארכות כבעיתיות, אך ציינו את ההבנה כי ישנו צורך בטיחותי שינחה את הפעולות שבוצעו על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור ושר הביטחון.

במהלך הדיונים, העניינים נדחו מספר פעמים, כפי שמשתמע מהבקשות מספר פעמים נוספות. בקשות להארכה של המדינה הן רבות והפתרון לגבי תקופת המעצר העתידית נדחה שוב ושוב. כול צד טוען לחולשת חוקי הביטחון ולצורך במימוש מחדש ובחינה מחדש של חוקי המעצר.

המסקנה הסופית קובעת כי נושא חשוב זה דורש המשך בחינה והסדרה. המטרה היא להביא לידי שינוי על פי הרוח של החלטות בית המשפט בגדלים דומים בישראל, תוך שמירה על זכויות האדם של הפלסטינים ולדון בכך בעתיד הקרוב כדי להבטיח הליכים צודקים ושוויוניים יותר לכל אדם בשטחי יהודה ושומרון.