סיכום תיקים בג"ץ 3166/14 ו-4857/14

בבית המשפט העליון נדונו שני תיקים חשובים העוסקים בהעלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת. שני התיקים, 3166/14 ו-4857/14, הוגשו על ידי העותרים יהודה גוטמן ואליהו דוד משולמי. הם עתרו נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד הכנסת, ובמקרה של התיק השני גם נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

העניין המרכזי בשני התיקים היה השינוי בחוק הבחירות, אשר העלה את אחוז החסימה ממפלגות שיכולות להיכנס לכנסת מ- 2% ל-3.25%. שינוי זה, שבוצע בשנת 2014, נתפס בעיני העותרים כבלתי הוגן ומפלה את המיעוטים הפוליטיים במדינה. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, והאגודה לזכויות האזרח בישראל ביקשו להצטרף כידידי בית המשפט לצורך ניסיון לבטל את התיקון שהעלה את אחוז החסימה בטענה שהוא מפלה לרעה את המיעוטים הפוליטיים.

השופטות והשופטים שדנו בסוגיה כללו את הנשיא (בדימוס) א' גרוניס, הנשיאה מ' נאור, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ועוד מספר שופטים בכירים. כן נראה כי העותרים ניסו לבטל את התיקון בשל טענת הפגיעה בזכויות השוויון והדמוקרטיה.

במהלך הדיונים הורכבה הרחבה של בית המשפט בתשעה שופטים, זאת לאור החשיבות הציבורית והמשמעות הרחבה שיכולה להיות להחלטה זו על כלל האזרחים והפיקוח הפוליטי במדינה. מדובר בהרכב שדרשו העותרים וגם נציגי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר זה האחרון הסכים למתן צו על תנאי ולאפשרות התדיינות מחודשת אף לפני התאריך שנקבע לבחירות לתקופת הכנסת שהלכה להתפזר ב-17 במרץ 2015.

באותו זמן, תוצאה מדיוני בית המשפט הייתה לא להחליט בביטולה המידי של העלאת אחוז החסימה אלא להשאיר את הדלת פתוחה לדיון חוקתי עתידי בסוגיה. השופטות והשופטים לא נחלקו בנושא הרגיש לחברה הישראלית, אך ניכר כי השופט ג'ובראן הביע דעתו שיש לקבל את העתירות ולבטל את התיקון.

תאריך הישיבה המרכזית היה ב-28.12.2014, עם מספר ישיבות מתוכננות להמשך, כאשר בית המשפט היה צריך להחליט גם לגבי תוכניות נוספות להקטנת דחיפות העניין בעקבות התקרבות מועד הבחירות.

• בעתירה הראשונה, בג"ץ 3166/14, ניסה העותר יהודה גוטמן להצביע על פרוטוקול שגוי וביקש את תיקונו.
• העתירה השנייה, בג"ץ 4857/14, שנסבה גם על טענות כלליות נוספות שהועלו על ידיה והופנו לדוברות הכנסת והמשפטית למדינה.

בהחלטות ביניים התבקשו המשיבים להגיש תגובות ואילו התנהגות הכנסת נדחתה לאחר מספר הצעות לשיפור התנהלות במעטפות בנוסף לפרוטוקולים.

בסופו של דבר, השאלה האם העלאת אחוז החסימה היא חוקתית או לא נותרה בסימן שאלה, ונדונה כמקנה בסיס לדיון עתידי מחודש, במיוחד כאשר מדובר במשטר דמוקרטי המצריך שקיפות ושוויון.