סיכום המקרה: בג"ץ 3166/14 - יהודה גוטמן נגד היועץ המשפטי לממשלה, מדינת ישראל ואחרים

במקרה זה, יהודה גוטמן, והעותר הנוסף, אליהו דוד משולמי, עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) נגד תיקון שנעשה לחוק הבחירות לכנסת אשר העלה את אחוז החסימה הנדרש להיכנס לכנסת מ-2% ל-3.25%. התיקון עורר מחלוקת ציבורית ניכרת, במיוחד מאחר שנראה כי השפעתו הגדולה ביותר תהיה על המפלגות הקטנות והסיעות המייצגות מיעוטים שונים בישראל.

התגובות לעתירה הגיעו משני המשיבים הראשיים: היועץ המשפטי לממשלה והכנסת. בעוד שהיועץ המשפטי לממשלה היה פתוח להמשך דיון והצגת תגובתו, הכנסת הביעה התנגדות לצווים שהוצעו וביקשה שמועד הדיונים יישאר כפי שנקבע. הפלג המשפטי של הכנסת הבהיר בתגובתו כי העברת החוק החדש נועדה לחזק את היציבות הפוליטית במדינה ולמנוע מצב שבו מפלגות קטנות משפיעות על קבלת ההחלטות במהלך הקדנציה.

הדיון בבית המשפט העליון הציף דעות שונות ומגוונות לגבי האפשרות של ביטול התיקון, כשהדיון התמקד על השפעתו על השוויון בזכויות ההצבעה והיכולת להשתתף במערכת הבחירות באופן מהותי. העותר הראשי, יהודה גוטמן, הגיש בקשה לתיקון פרוטוקולים וביקש מהמשיבים תגובה לתיקון זה, מהלך שגרר עיכובים נוספים בדיון.

• במהלך הדיון הנשיא הקודם, א' גרוניס, הנשיאה הנוכחית מ' נאור, והמשנה לנשיא א' רובינשטיין, יחד עם השופטים האחרים, שקלו את הדיון והביעו עניין מיוחד בשאלה כיצד החוק החדש משפיע על הדמוקרטיה הישראלית, במיוחד במובן של קול המיעוטים.
• ההחלטה בבג"ץ הושארה ממתינה לתגובת הכנסת לגבי האפשרות לבחון את ההשפעות בפועל של החוק החדש.
• בתוך כך, גופים חיצוניים כגון האגודה לזכויות האזרח בישראל ועדאלה—המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל—הביעו את עמדתם כחברים לידיד בית המשפט, והם ביקשו להציג את חששותיהם בפורמט פורמלי יותר.

התיק הפורמלי נשמע בבית המשפט ביום 28 בדצמבר 2014, וברוב הקולות בחר בית המשפט להותיר את התיקון בעינו. עם זאת, ההחלטה עלה גם ספק, והיא תלווה בביקורת מתמשכת על מערכת הבחירות והליכי הדמוקרטיה במדינה. הנשיא בדימוס, השופט ג'ובראן, הביע בעמדה נפרדת כי יש מקום לשקול מחדש את החוק כדי לתת מענה למצוקות העולים מהשדה הפוליטי.

מקרה הבג"ץ הספציפי הזה הדגיש את המורכבות של מערכת הבחירות בישראל, וכיצד החלטה חוקתית יכולה להוביל לוויכוח רחב בין מוסדות המדינה השונים ואף בקרב הציבור.