בג"ץ 316/03 - ליאת דאשט ואחרים נגד המועצה לביקורת סרטים ואחרים

סיפור התיק הזה מתחיל כאשר ליאת דאשט ואחרים, ביניהם מוחמד בכרי ופורום היוצרים הדוקומנטרים, פנו לבית המשפט העליון כדי לערער על החלטות המועצה לביקורת סרטים ומשרד המדע, התרבות והספורט, וכן נגד כמה יחידים כאיצחק בוסידן וישראל כספי.

הפניות לבית המשפט העליון כללו בקשות לעיון בחומרים השייכים לתיק, והקו המשותף לכל הפניות היה מתן הזדמנות לצדדים להגיב. כפי שניתן לראות בקצרה בהחלטות שלהם, נאמר לא פעם שהצדדים רשאים להגיש תשובה לבקשות העיון.

• בהחלטה הראשונה, שניתנה על ידי הרשם גלעד לובינסקי זיו ב-16 בספטמבר 2018, הובאו לידיעת בית המשפט שתי בקשות עיון קודמות שבהן לא הייתה התנגדות מצדדים, ולכן אושרו. משום כך נקבע גם עתה שהעיון יתקיים - במזכירות בית המשפט ותחת סדרים מקובלים.
• בהחלטה השנייה מאת הרשם רון גולדשטיין ב-29 בנובמבר 2020, הוחלט שאין התנגדות מצד המשיבים המרכזיים (המועצה לביקורת סרטים ומשרד המדע, התרבות והספורט) ולכן הבקשה לעיון אושרה. העיון נקבע למזכירות בית המשפט עם תאום מראש ותחת הסדרים קיימים.
• בהחלטה השלישית, גם היא מאת רון גולדשטיין, ניתנה אפשרות לצדדים להגיב עד לתאריך 12 בנובמבר 2020. החלטה זו הראתה את נכונות בית המשפט לשמור על צדק ופרוצדורה מסודרת על ידי מתן זכות תגובה לכל הצדדים הנוגעים.

התובע העיקרי, לפי הנראה, הוא מוחמד בכרי, במאי ומפיק הסרטים התיעודיים, יחד עם פורום היוצרים הדוקומנטרים שמבקשים לחשוף את התהליכים השונים להכרעות המועצה בנוגע לביקורות על סרטים. הם טוענים לחשיבות ציבורית בעיון בפרוטוקולים ובשיח הציבורי סביב ההחלטות הנוגעות לתחום התרבות והקולנוע במדינה.

המדינה, מצד שני, מיוצגת על ידי מספר גופים וצדדים פרטיים המעוניינים לשמור על פרטיות ההליך. מדובר במסגרת משפטית המאפשרת הצצה לעומק תהליכי קבלת החלטות אדמיניסטרטיביות ויצירת דיון פתוח ושקוף ככל האפשר סביב תחום רגיש כתחום התרבות.

כל ההחלטות בתיק שמות דגש על תהליכים שקופים ומַעֲמָקִים בתקווה לעודד הבנה הדדית ולחזק את האמון של הציבור בתהליכי המנהל הציבורי בכללו ובתחום הקולנוע בפרט. ההחלטות קובעות סדרי עבודה ומצביעות על כוונה אמיתית לשמור על איזון בין הצורך לשמור על חשאיות מסוימת והאפשרות להציג את החומרים הרלוונטיים לציבור.

בסיכומו של עניין, נראה כי השופטים שבוחנים את התיק חותרים לקדם תהליך שיהיה משקל השוואתי בין השיקולים הפרטיים של האדם לבין הצרכים הציבוריים הקדומים אשר כוללים את השקיפות ואת זכות הציבור לדעת. בעידן בו לכל אחד יש גישה מהירה למידע, שקיפות וחופש מידע תופסים מקום מרכזי וזה מרגש לראות את המאמץ להביא לידי מימוש הציפיות הללו גם במוסדות הממשלתיים.