בג"צ 3138/16 – שלמה שקד נ' השרה מירי רגב – משרד התרבות והספורט
בגץ
3138/16
בית המשפט:
עליון
תאריך:
19-04-2016
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
עותרי/מבקשים:
  1. שלמה שקד
בפני השופטים:
  1. מ' נאור (נשיא)
  2. ח' מלצר (שופט)
  3. נ' סולברג (שופט)
פסק-דין
בג"ץ 3138/16 - שלמה שקד נ' השרה מירי רגב - משרד התרבות והספורט ואח'עליון

בג"ץ 3138/16

שלמה שקד

נ ג ד

1. השרה מירי רגב - משרד התרבות והספורט

2. חיה קול-אל אייכנראנד - רכזת הוועדה הציבורית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[19.04.2016]

כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' סולברג

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1. עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה דורש העותר כי המשיבה 1, בתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים (להלן: "ועדת השרים"), תבחן בשנית את מועמדותו להשאת משואה בטקס יום העצמאות תשע"ו.

2. הנושא המרכזי לשנת העצמאות הקרובה אשר נבחר על-ידי וועדת השרים הוא "גבורה אזרחית - מדינת ישראל מצדיעה לאזרחיה". העותר הגיש את מועמדותו להדלקת משואה לוועדה הציבורית המייעצת (להלן: "הוועדה הציבורית"), אשר באחריותה להמליץ על המועמדים להדלקת המשואות לוועדת השרים. המשיבה 2 משמשת כרכזת הוועדה. לטענת העותר, הוא רואה עצמו מתאים להיכלל בקרב משיאי המשואות בשל היותו חושף שחיתות בחברת רפא"ל, ולוחם אזרחי בשחיתות ציבורית במשך שנים רבות. לדבריו, חושפי השחיתות הם גיבורים המשלמים מחיר יקר, אישי וכלכלי, על חשיפת השחיתות. ביום 6.4.2016 נבחרו 14 משיאי המשואות, והעותר לא הופיע ברשימה זו. לאור האמור, הסעד המבוקש בעתירה הוא כי נורה למשיבה 1 לעיין שנית במועמדותו של העותר, ולחייבה להיות נוכחת בוועדה לשם כך. העותר סבור, כי "אין ספק שהשרה תשתכנע לרשום את העותר ברשימת משיאי המשואות תשע"ו, לתפארת מדינת ישראל". בעתירה לא מפורט איזה פגם נפל, לשיטת העותר, בבחינת המועמדות, פרט לעצם העובדה כי הוא לא נכלל ברשימת משיאי המשואות בסופו של דבר.

3. דין העתירה להידחות.

4. הכללים הרלבנטיים לענייננו נקבעו בתקנון לבחירת מדליקי המשואות בטקס ערב יום העצמאות, כפי שתוקן בהחלטת ממשלה מספר 1188 (סט/4) ביום 15.1.2014 (להלן: "התקנון"). תקנון זה קובע את אופן בחירת חברי הוועדה ואת סדרי עבודת הוועדה. כמו כן נקבע בתקנון כי "מדליקי המשואות אמורים לייצג בזהותם האישית, פועלם, זיקתם ו/או ייצוגם את הנושא המרכזי של שנת העצמאות הנדונה, ואת החברה הישראלית במלואה - בזיקתה לנושא האמור, וזאת מנקודות ראות רבות ככל האפשר והמימדים החשובים מן הבחינה הציבורית" (סעיף ד(1)). כמו כן קובע התקנון כי הוועדה תבחן את המועמדים שהוצעו, ותמליץ על מדליקי המשואות בהתאם לרלבנטיות לנושא שנבחר, ותוך שקילת מגוון הנבחרים מבחינת רקעם, מוצאם, מינם, גילם וכיוצא באלה (סעיף ה(3) לתקנון). עם גיבוש ההמלצות הן מועברות לאישורו של יו"ר ועדת השרים, אשר רשאי ככל שימצא לנכון, לאשר מועמד, להשיב את הדיון במועמדות אל הוועדה לשיקול נוסף, או לדחות מועמד באישור ועדת השרים (סעיף ו(2) לתקנון). העתירה דנן באה אפוא לתקוף את שיקול דעתה של המשיבה 1, המכהנת כיו"ר ועדת השרים, ולאלצה לקבל החלטה להורות לוועדה לדון בשנית במועמדותו של העותר.

5. כפי שנפסק בהקשרים אחרים, נקודת המוצא היא כי אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים, מקום שבו ההחלטה על מתן הפרס היא של גוף מקצועי אשר בידו הנתונים והידע לקבל את ההחלטה (בג"ץ 2205/97 מאסלה נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נא(1) 233, 238 (1997)). כך במשפט הפרטי ביחס לחוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים [חלק כללי], תשל"ג-1973), כך במשפט הציבורי (בג"ץ 2769/04 יהלום נ' שרת החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נח(4) 823, 829-833 (2004) (להלן: "עניין יהלום"); בג"ץ 2454/08 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' פרופ' יולי תמיר - שרת החינוך, פסקה 6 (17.04.2008) (להלן: "עניין הפורום המשפטי למען ארץ ישראל")). מעבר לכך, הדוגמאות המצויות בפסיקה עוסקות בביקורת שיפוטית על זהותו של מי שנבחר על-ידי הגוף המקצועי. עתירות לחיוב בחירתו, או שקילת מועמדותו של מי שלא נבחר - לא מצינו.

6. כאמור, העותר לא הצביע על פגם כלשהו בהליך שקילת מועמדותו. הוא אף לא טען לכך. עיקר תלונתו היא אך ורק על התוצאה שאליה הגיעה הוועדה, והעובדה כי הוא לא נבחר על-ידה בסופו של דבר להיות בין משיאי המשואות. ברם, כפי שהובהר לעיל, בנסיבות אלו אין הצדקה להתערבות בית משפט זה בהחלטות הגוף המקצועי והמוסמך. משכך, דינה של העתירה להידחות בהעדר עילה.

7. לאור האמור לעיל, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א בניסן התשע"ו (19.4.2016).

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"צ 3138/16 – שלמה שקד נ' השרה מירי רגב – משרד התרבות והספורט


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      בית משפט השלום בצפון אישר לאחרונה תכנית שיקום כלכלי לחייב שהורשע בעבר בעבירות איומים ותקיפה, וחויב בפסק דין אזרחי לפצות צעירה בכמיליון שקלים לאחר שנפלה...

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      מקרה טרגי של תאונת שטח הסתיים בגזר דין שנוי במחלוקת: נהג רכב שטח צעיר שנמצא אחראי למותו של רוכב אופנוע בתאונה קטלנית, ירצה את עונשו...

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      האם הסכם נאמנות שנחתם בין אב לבנו עשוי להוביל להעברת רוב דירה לידיו של האב? בית המשפט למשפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בשאלה זו,...

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      מקרה משפטי חדש מספק הצצה לסוגיה חשובה המעסיקה רוכשי דירות ויזמים כאחד: חובת הגילוי בנוגע למידע מהותי עם סגירת עסקת מקרקעין. פסיקה של שלוש ערכאות...

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל...

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה,...