דיון במקרה בג"ץ 3023/15: אקס אוברסיז נגד מדינת ישראל - משרד הביטחון ומנהלת תיאום וקישור עזה

במקרה זה עסק מדובר בשתי חברות, אקס אוברסיז וקומפיוטר קונקט, אשר עתרו לבג"ץ לקבלת סעד בעקבות החלטות של משרד הביטחון ומנהלת התיאום והקישור לעזה. הבג"ץ עסק בזכותן של שתי החברות להחזיר ציוד אלקטרוניקה וטלפוניה שהוחרם על ידי הרשויות בדרכו לרצועת עזה.

תחילתו של הסיפור הוא בשתי בקשות נפרדות שהוגשו על ידי החברות לאישור רישיונות להעברת ציוד תקשורת. חברת קומפיוטר קונקט ביקשה להעביר 6 יחידות מרכזיות טלפון, ואילו אקס אוברסיז ביקשה להעביר 66 יחידות של מצלמות אבטחה לרצועת עזה. בקשות אלו אושרו על ידי קמ"ט תקשורת במינהל האזרחי.

לאחר האישור, הציוד נתפס במעבר כרם שלום ונערכה צו החרמה על ידי המשיבים בטענה שמדובר בציוד דו-שימושי שיכול לשמש לסיוע בפעולות טרור. החברות עמדו על כך שהציוד נועד לצרכים אזרחיים בלבד ועתרו לבית המשפט הגבוה לצדק כדי שיבטל את צו ההחרמה.

שלבי הדיון והפסיקה

העתירה הוגשה בתחילת שנת 2015 ודיונים רבים התקיימו בקשר למקרה זה. אחת הבקשות הדחופות שהגישו העותרים היה לקביעת מועד לדיון מהיר בפני בג"ץ. התשובות לדרישה זו נדרשה להימסר עד ל-24 במאי 2015.

במהלך הדיונים, ניתנו מספר החלטות בנוגע להמשך התנהלות המקרה. לדוגמה, בתאריך 26 במאי 2015 נקבע כי העתירה תעמוד לדיון בהקדם והמשיבים נדרשו להגיש את תגובתם עד 7 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.

בתחילת יולי 2015, בהשגה דחופה שהגישו המשיבים, הוסכם על הסכמת בג"ץ להוציא צו ביניים האוסר על המשיבים להשתמש בציוד המדובר עד להחלטה נוספת בנושא.

בהמשך, בדיון המרכזי שנערך ב-30 במאי 2016, פסקו השופטים כנגד עתירות החברות בעקבות טענות של רשויות הביטחון כי הציוד המוערך הוא בעל סיכון גבוה לשימוש פסול. השופט ח' מלצר הדגיש כי קיים חשש ממשי כי סוג הציוד הזה יכול לשמש כמרכיב בתשתיות טרור, ולכן יש לערוך בדיקה מעמיקה יותר לפני שיינתן אישור להעביר ציוד דומה בעתיד.

כנגד מסקנה זו, נרשמה גם מסכמת הנשיאה מ' נאור והשופטת א' חיות, אשר הביעו את תמיכתן בהחלטת השופט ח' מלצר.

סיום המקרה והשפעות לעתיד

המקרה נחתם בהחלטה להותיר את צו ההחרמה על כנו והחברות נדרשו לפעול בהתאם להנחיות הרשויות בבחינת בקשות דומות בעתיד. המקרה הדגיש את הצורך בבדיקה קפדנית של ציוד דו-שימושי במסלולים רגישים כמו רצועת עזה, אך גם הבהיר את חשיבות השקיפות והמידע מצד הרשויות כלפי היבואנים כדי לאפשר להם לדעת מהן הדרישות המדויקות ומה עליהם לעשות כדי לעמוד בהן.

לפיכך, המקרה גילה לנו גם את האתגרים של הרשויות והחברות בסוגיות של סחר וניהול בטחון במסלולים מסוכנים, והשפיע על הלכי הרוח ועל המדיניות בעתיד בכל הקשור ליבוא ציוד דו-שימושי לשטחי עימות.