ניתוח מקרה בג"ץ 2882/16 ו-2204/16

המקרה הנדון כולל שתי עתירות שונות שהוגשו לבג"ץ, כל אחת מהן נוגעת להתנהלות משטרת ישראל ורשויות המדינה והגיעו לבית המשפט העליון לצורך הכרעה.

מאחורי העתירות

בעתירה הראשונה, בג"ץ 2882/16, אחמד עוויסאת הגיש עתירה נגד משטרת ישראל והשר לביטחון פנים. בעתירה זו, עוויסאת מבקש מבית המשפט הנכבד להורות למשטרה ולרשויות המדינה לבצע פעולות מסוימות לטובתו האישית או הציבורית. למרבה הצער, הפרטים המדויקים שנמצאים מאחורי העתירה אינם כלולים במסמכים שהועברו לעיון.

בעתירה השניה, בג"ץ 2204/16, קיימים מספר עותרים, ביניהם מוחמד עליאן ושותפיו, אשר הגישו את העתירה נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. ככל הנראה, העתירה עוסקת בנושאים קריטיים הקשורים ליחס משטרת ישראל כלפי האזרחים הללו או פעולותיהם של הפרקליטות בנושא זה.

השתלשלות האירועים בבג"ץ 2882/16

ב-07.04.2016, השופט מ' מזוז בבית המשפט העליון נתן החלטה בה הוא מבקש מהמשיבים, כלומר רשויות המדינה ובעלי עניין אחרים, להגיש תגובה עד ליום 20.04.2016. עם זאת, המשיבים ביקשו הארכת זמן על מנת להכין את תגובתם לעתירה הזו. כך, ב-21.04.2016, שוב השופט מזוז הוציא החלטה המאשרת הארכת הזמן המבוקשת לתקופה של עד שלושה ימים לפני הדיון המתוכנן בעד התיק הזה והקודם.

השתלשלות האירועים בבג"ץ 2204/16

ב-03.05.2016, התקיימה החלטה נוספת בתיק 2204/16 שהתייחסה לשינוי המועד להגשת מסמכים. המועד הסופי להגשה עודכן לשעה 14:00 באותו יום. נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, היה אחראי להעביר באופן מהיר את המסמכים אל נציג העותרים, עו"ד מוחמד מחמוד, ולוודא שהמסמך התקבל.

סיכום והחלטות הביניים

נכון לעכשיו, שתי העתירות טרם הוכרעו סופית והדיונים בהן הם אך ורק במישור ההכנה וקביעה מתי וכיצד יוצגו הראיות והטיעונים של כל צד בבית המשפט. חשוב לשים לב כי התיקים נידונים בפני אותו הרכב שופטים, מה שאולי מציין כי קיימת זיקה כלשהי ביניהם או כי הם משיקים בנקודות מסוימות שמצדיקות דיון משותף.

עורך הדין של העותר הראשון, עו"ד נדים שחאדה, ועורך הדין של המדינה והמשיבים, עו"ד אבי מיליקובסקי, עובדים כעת על הכנת תיקים ברורים ומוצקים שיוכלו להשפיע על תוצאות הדיון בתיקי בג"ץ אלו.

מחשבות לסיכום

בפעמים רבות בג"ץ הופך להיות מסגרת חשובה לבדיקת יחסי הכוחות וההשפעה בין האזרח למדינה, והוא מאפשר ביקורת משפטית על פעולות ועמדות רשויות המדינה. המקרים הללו הם דוגמה לכך שיש עניין ציבורי משמעותי בשאלה כיצד המדינה מנהלת את נושאי הביטחון והמשפט כלפי תושביה, והם מספקים לנו הצצה מעניינת למהות הדיונים שמתנהלים בבתי המשפט הגבוהים ביותר במדינה.