סיפור המקרה בתיק בג"ץ 2757/12 - אכרם אבו שלבאק נ' ועדות התכנון באיו"ש

במקרה זה, עמד בג"ץ 2757/12 במרכז מאבק משפטי מורכב בין מספר גורמים, בראשם אכרם אבו שלבאק ורגב אסאמה, לבין ועדות התכנון והפיקוח על הבנייה באיזור יהודה ושומרון (איו"ש). המחלוקת המרכזית סבבה סביב נהלי הבנייה באיו"ש והזכויות של התושבים הערבים באזור בכל הקשור לתכנון בנייה ולהוצאתן לפועל.

בתחילת התהליך, בפברואר 2014, העמידו הרשויות דיון מקדמי בתיק מתוך מטרה לנסות ולהבין את הבסיס לטענות שהועלו על ידי העותרים אל מול הוועדות המקומיות (למעשה ועדת משנה לפיקוח ו-ועדת משנה לתכנון). הדיון נקבע להיות ממוקד מצדדים עליונים ודרגים שונים במערכת המשפטית, על מנת לתהות על כף המאזניים.

ב-22 באפריל 2014, בעקבות בקשה מוסכמת שקיבלה התובע לעיתים לאחר מאבק ממושך, הוגשה בקשה להארכת מועד לצורך הגשת תגובות מטעם המשיבות. בקשה זו, שלשם הגשתה שכר התובע את עו"ד סאמר שחאדה, נתקבלה על ידי בית המשפט ובהתאם לכך דחה כבוד השופט ע' פוגלמן את מועד הגשת התגובה לצו הביניים הקשור בסוגיה.

לאחר תקופה לא קצרה ולאור מורכבות המקרה, ואף בעקבות מספר התכתבויות עם הגורמים השונים, התקבלה החלטה נוספת על ידי השופט נ' הנדל ב-10 באפריל 2014. החלטה זו ביטלה את הדיון המקדמי שנקבע להיערך באפריל, ותחת זאת נדחה לקביעת מועדים חדשים לאחר סיום חג הפסח. תהליך זה משקף כמה מהאתגרים והמורכבויות הכרוכות בניהול תיק משמעותי.

במהלך הזמן, לאור בקשות חוזרות ונשנות להארכת מועדים והדיונים המקדמים שהתבטלו או נדחו, התרקם דיון רציני בעניין הזכויות המתבטלות בהליכי תכנון ובנייה באזור איו"ש. לאחר שבית המשפט קבע מועדים להמשך, התקיימו דיונים נוספים לשם בחינת הבקשות לעיון בתיק שנעשו על ידי הצדדים.

במאי 2015, הוחלט לאפשר את העיון המבוקש בתיק, לאחר שזו הייתה בקשה שנסתייעה בעדר התנגדות מצד באי-כוח הצדדים. החלטה זו נדרשה על מנת להבטיח שקיפות מלאה לצדדים המעורבים, עבור ולגבי חומרים ועדויות שכבר נפתחו לפני כן בדלתיים פתוחות.

בסופו של דבר, בתחילת שנת 2015 פנה אכרם אבו שלבאק בבקשה למחוק את העתירה. הדבר נבע ככל הנראה ממיצוי הדרך המשפטית או מהחלטות שקיבלו הצדדים העוסקים בתכנון ובביצוע הבנייה באיו"ש כדי להתקדם בהליכים ספציפיים אחרים או בכלל.

יש להדגיש כי התיק הזה ממחיש בצורה ברורה את הליכי המשפט הבירוקרטיים שעשויים להתרחש בתיקי בג"ץ, במיוחד במקרים המערבים מספר גדול של בעלי עניין וסטטוטוריות שונות. שאלות על זכויות תכנון ובנייה במקום כה רגיש, כדוגמת איו"ש, מחייבות בחינה מעמיקה והחלטות מושכלות מצד המערכת המשפטית והמעורבים.

לסיכום, המקרה הציג מחד את חשיבות הצורך בהליך הוגן ופרוצדורות מקיפות טרם קבלת החלטות בתחום משמעותי מעין זה, ומאידך את המורכבות הרבה הנלווית לנושא הבנייה והפיתוח בערים נתונות באיו"ש.