בג"ץ 2684/12 - סיכום תיק ומסקנות

הדיון בבג"ץ 2684/12 הובא בפני בית המשפט העליון ביוזמת מספר ארגונים שמטרתם היא קידום סובלנות והכללה בחינוך הדתי בישראל. בתיק זה, מספר עותרים פנו לבית המשפט בטענה שהיועץ המשפטי לממשלה לא נקט בצעדים משפטיים נגד אישים שהיו מעורבים בפרסום ספר ומאמר אשר נתפסו כמעודדים אלימות וגזענות.

העותרים כללו קבוצה רחבה של גופים ואנשים בעלי השפעה כמו התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, והתנועה המסורתית. מבין העותרים נמצא גם פרופסור אסא כשר ודמויות נוספות המייצגות קולות חשובים בתחום זכויות האדם והיהדות המתקדמת.

עיקר המחלוקת נגעה להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את מחברי הספר "תורת המלך" והמאמר "ערבות הדדית - האסטרטגיה". חיבורים אלו נכתבו על ידי קבוצת רבנים, והם נתפסו על ידי העותרים כמסיתים לגזענות ואפליה. העותרים טענו שהספר מכיל קריאות שמתירות את דמם של גויים תחת נסיבות מסוימות, והגשת העתירה מכוונת לקרוא לחשבון נפש ציבורי וכן לדרוש טיפול פלילי באותם רבנים.

מקרב הרשויות שהיו נתבעות בעתירה, נמצא היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ושר המשפטים, אשר נתבעו לתובע את העותרים ולנקוט נגדם צעדים משפטיים. בנוסף, העותרים דרשו מבית המשפט לברר את סיבת העיכוב בהעמדה לדין ולדרוש את הסרת הספרים מהמדפים עד לבירור העניין בבית המשפט.

• היועץ המשפטי לממשלה - הובא כנתבע בשל החלטתו לא להעמיד את משיבי בג"ץ 2684/12 לדין.
• רשויות אכיפת החוק - נדרשו מצד העותרים לבחון מחדש את הראיות ולשקול פתיחת הליכים פליליים.
• הרבנים שכתבו את החיבורים - אף הם נתבעו להבהיר את עמדותיהם ולשאת באחריות לפגיעה האפשרית בסובלנות והדו-קיום.

במהלך הדיונים התקיימו מספר ישיבות על ידי מותב של שלושה שופטים, בהם הנשיאה מ' נאור וכבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, אשר בחנו את האדם ואת הרקע החברתי והמדיני הנלווה למקרה. אחת ההחלטות המרכזיות הייתה להאריך את המועד להגיש תשובות מפורטות ומסמכים תומכים מטעמו של היועץ המשפטי.

בסופו של דבר, פסק הדין הסופי ניתן בכסלו התשע"ו (דצמבר 2015) והוחלט ברוב דעות לקבל את חוות דעת המשנה לנשיאה, אשר לא ראה מקום חובה להעמיד לדין בשל חוסר בראיות תומכות מספקות נגד החשודים. הפסיקה הודיעה כי ההחלטה שלא להעמיד לדין תישאר בעינה, ובכל הנוגע למאמר והספר, בית המשפט לא מצא כי מדובר בשלב זה בהסתה שעלתה לכדי עבירה פלילית.

העותרים הביעו את אכזבתם מהחלטה זו והדגישו את הצורך בהגברת המודעות והחינוך לסובלנות והכללה בחברה הישראלית על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.