תקציר תיק בג"ץ 2652/15 - מלאכי פש נ' היועץ המשפטי לממשלה

הסיפור הזה מתחיל עם אחד מהעורכי דין הבולטים במדינת ישראל, אלוף במיל' ועורך דין אביחי מנדלבליט, שהגיש עתירה לבית המשפט העליון כנגד היועץ המשפטי לממשלה. העתירה קשורה לאירועים מהתקופה שבה שימש מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי במהלך פרשת המפורסמת בשם "פרשת הרפז".

במרכז הפרשה, מנדלבליט נחקר בחשד לעבירות שיבוש מהלכי משפט ומרמה, אשר עלו במהלך חקירת "מסמך הרפז". הוא טען במהלך העתירה כי זכויותיו לא נשמרו וכי לא קיבל הזדמנות להגיב על טיוטת חוות הדעת שהתגבשה בעניינו לפני קבלת החלטות סופיות לגביו. העותרים ביקשו צו שיחייב את היועץ המשפטי לממשלה לערוך שימוע בעניין שלו ולהעמיד לרשותם את כל החומרים הרלוונטיים לפני קבלת החלטה על סגירת התיק. הם הבהירו כי לסגירת התיק בעילת "חוסר אשמה" יש חשיבות קריטית עבורו, במיוחד כשמדובר בקריירה המשפטית העתידית שלו.

ביום 17 במאי 2015, החליטו השופטים לדחות את העתירה על הסף, בין היתר משום שהיא נתפסה כעתירה מוקדמת. השופטים נימקו את החלטתם בכך שהיועץ המשפטי טרם קיבל את ההחלטות הנדרשות וכי כל טענותיו של מנדלבליט שמורות לו לעתיד. לאור זאת, לא נפסקו הוצאותא.

בין לבין, בין חודש אפריל למאי 2015, הוגשו מספר בקשות ותגובות בתיק. ניתן למצוא בהחלטות משפטיות שונות בקשות לעיון במסמכים, כולל החלטה המאשרת את בדיקת המסמכים בהיעדר התנגדות הצדדים - מה שמעיד על פתיחות יחסית של הצדדים להליך העיון בתיק. בנוסף, ניכר היה כי לצדדים הוצגו מועדים להגשת תגובות מפורטות, כפי שהיה בבקשה מתחילת אפריל 2015, כאשר המדינה נדרשה להגיש תגובתה עד תחילת מאי.

חשוב להבין שלתיק זה היו שלבים שונים, שבהם היו מעורבים עורכי דין שונים מטעם העותר והמשיב, כולל בקשות שונות לעיון ולתשובות, ובמרכזם הדרישה של המנדלבליט לקבל שימוע הוגן. המאבק המשפטי שעומד בבסיסו מבטא את האיזון הדק בין שמירה על זכויות הפרטים לבין שמירה על הסדר הציבורי בבירור האמת בפרשות רגישות.

• החלטת בית המשפט לדחות את העתירה על הסף בשל היותה עתירה מוקדמת.
• בקשות לעיון בתיק והכרה בהן בשל העדר התנגדות של הצדדים.
• דרישה לשימוע מצד מנדלבליט להבהיר את חפותו לאור סגירת התיק בעילת "חוסר אשמה" ולמנוע פגיעה בהמשך הקריירה שלו.

במצב הקיים, ברור כי סוגיה זו נותרה רלוונטית עבור כל הצדדים המעורבים, והיא מהווה תמרור אזהרה לכל בעלי התפקידים הבכירים בישראל בנוגע לחשיבות ניהול נכון של תהליכים משפטיים, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים ובאנשים הנמצאים בעמדות כוח והשפעה במשפט ובחברה בכללותה.