סיכום בג"ץ 2617/18 - פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול והסיוע המשפטי חיפה

בתיק זה, אב (להלן: העותר) פנה לבג"ץ בבקשה לקבל סיוע משפטי ולשנות החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים בעניין המשמורת על בנו. בנוסף, הישיבה התמקדה בעיקר בבקשתו למתן צו ביניים להעביר את הקטין למשמורתו ובטענותיו נגד חוות דעת פסיכיאטרית שנמסרה כנגדו.

בשנת 2010 החלו העותר ואשתו (להלן: המשיבה) בתהליכי גירושין ומאז אוימה המשמורת על בנם המשותף שוב ושוב לבחינה משפטית. במהלך השנים הצטמצם הקשר של האב עם בנו, ומשכך ביקש שבית המשפט יצווה להחזירו אליו בטענה כי נחטף על ידי האם.

כדי להתמודד עם המחלוקת בדבר תפקוד ההורי של העותר, מונה פסיכיאטר שיבדוק את המצב המשפטי ואבחן את הצדדים. הדו"ח הפסיכיאטרי הבהיר שהתנאים בבית האב אינם הולמים ושהקטין מתאר מצב קשה מאוד.

במסגרת המשפט העותר גם ביקש חשיפת אבחון שנערך לאם, אך ניתקל בקשיים בשל התנגדות המשיבים, שהובילה להחלטת בית המשפט לבקש תגובתם עד תאריך 22.04.2018.

• מאבק משפטי על המשמורת על בנם של העותר והמשיבה, אשר ניצת על רקע גירושים וכאשר הילד עצמו נמצא במצוקה.
• מרכיב מרכזי במקרה כלל פסיכיאטריה שנמסרה בעדויות הקטין, שהושמו לצד תלונות של האם על המסירות ההורית של האב.
• תביעת העותר כללה גם בקשה לסיוע משפטי מהסיוע המשפטי בחיפה, בקשה שנדחתה כיוון שלא הוגשה כראוי וגם כיוון שלא מיצה את ההליכים עם המוסד.

הסוגיה המשפטית נוגעת לסוגיית ההתערבות של בית הדין הרבני בהחלטותיהם ולתנאים של מתן סיוע משפטי. בג"ץ, בשילוב תוואים שונים שהובאו בפניו, דחה את העתירה בשל היעדר עילה משפטית לתמוך בצדקתו ודרך הפעולה שלו. החלטת בג"ץ מציינת שבקשות עשויות להידחות אם לא עומדים בתנאים ובנהלים המקובלים. העותר התבקש לשלם אגרה של 300 ש"ח לתהליך, לאור מצבו הכלכלי החלש.

לסיכום, למרות המאבק המשפטי המתוח והקשיים האישיים המשמעותיים, הבג"ץ דבק באמות מידה משפטיות להחלטותיו ולא נענה לבקשות העותר, בין היתר בשל חסר תיעוד מספק והליכי משנה שלא נוסו. בכך, נותרה החלטתו של בית הדין הרבני על כנה, והפסיקה מדגישה את החשיבות שבמיצוי ההליכים החוקיים טרם פנייה לבית הדין העליון.