סיכום תיק בג"ץ 2617/18 - פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח'

תיק זה עוסק בסכסוך משפטי מתמשך בין אדם לבין גרושתו בבית המשפט העליון, כאשר עיקר המחלוקת נוגע למשמורת על בנם המשותף. הסיפור מתחיל בשנת 2010 כשהגבר והאישה נכנסו להליכי גירושין. מאז, הפך נושא המשמורת על בנם בן ה-12 למוקד של דיונים משפטיים רבים.

האב, שהוא העותר בתיק, הגיש בקשה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים לטובת השבת משמורתו על בנו הקטין, בטענה שאמו "חטפה" אותו. היא מצדה, טענה לבעיות בתפקוד האב כאב, ולכן מינה בית הדין הפסיכיאטר שיבדוק את העניין. חוות הדעת שהוגשה כללה תיאור חמור של מצבו של הילד, אשר נטען כי היה קורבן להתעללות פיזית ונפשית אצל אביו.

• הילד היה נתון במצב של תת-תזונה וחוסר טיפול.
• בית הספר דאג למזון עבורו.
• נאסר ממנו כספים לטובת תחבורה לבית הספר.
• נאלץ לבצע עבודות בית.

בהתאם להמלצת חוות הדעת של הפסיכיאטר, הועלתה ההצעה להעביר את משמורת הילד לאם. בעקבות זאת, פנה האב לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לצו מניעה זמני שימנע את העברת המשמורת, וכן חשיפת האבחון שנערך לאם על ידי רופא מטעם בית הדין. כחלק מהעתירה ביקש גם סיוע משפטי מאת המחוז חיפה.

בדיון המקדמי שנערך ב-28 במרץ 2018, בית המשפט, בראשות השופט א' שהם, החליט שקודם כל המשיבים צריכים להגיש את תגובתם, ועל כן בשלב זה אין להוציא צווי דחוף בנושא.

ב-9 באפריל, בית המשפט נדרש לשאלה בדבר שחרור מאגרה שנדרש העותר לשלם עקב מצבו הכלכלי הלא טוב כפי שהציג. למרות שהטענות הוצגו בצורה חלקית וללא כל המסמכים הנדרשים, בית המשפט החליט להפחית את סכום האגרה ל-300 ש"ח במקום להעניק פטור מלא.

באפריל, התפתחויות נוספות כללו בקשות מצד העותר לעיון חוזר והוספת ראיות, שבית המשפט דחה או נמנע מלהחליט עליהן עד לקבלת תגובות המשיבים. בסופו של דבר, ב-30 באפריל, דחה בית המשפט את העתירה על הסף, כיוון שהעותר לא מיצה את ההליכים מול הסיוע המשפטי ולא הוכיח את צדקתו כהלכה בבקשתו לקבל סיוע.

• כבוד השופט א' שהם קבע שהעותר לא השתמש בכל ההליכים הזמינים מול הסיוע המשפטי.
• נקבע כי אין עילה מספקת להתערבות של בג"ץ בהחלטות בתי הדין הרבנים.

לסיכום, התיק ממחיש את הקשיים בשיתוף פעולה בהליכים משפטיים בנושאי משפחה, ואת הדרישה הגדולה לאספקת מסמכים והוכחות, והצורך למצות כל פניה לרשויות המתאימות לפני הפנייה לערכאות גבוהות יותר. ההחלטות שעלו במהלך המשפט נשענו בעיקרן על העדר מיצוי הליכים וניהול נכון של נושא הסיוע המשפטי על ידי העותר.