סיפור משתלשל ותוצאה סופית של בג"ץ 2547/12 ובג"ץ 6389/12 בנוגע לרבנות ואכיפת חוק

מדובר בשתי עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל, בג"ץ 2547/12 ובג"ץ 6389/12, שעניינן טענות על הרב שלמה שלוש, אשר כיהן כרב וכדיין בעיר חיפה. העותרים, ביניהם מרגריטה קומריסטי, ישראל שלמה ושגיב קורנברג, העלו טענות שונות הנוגעות לפעילותו של הרב שלוש במספר נושאים, כולל תהליכי הבחירה של דיינים ומועצת הרבנות. עם הרב שלוש נמנים רשימת המשיבים הכוללת גם רשויות דתיות שונות כדוגמת מועצת הרבנות הראשית לישראל והמועצה הדתית חיפה.

לאורך התקופה בה נדונו העתירות, היו מספר תהליכי שיפוט ודיווחים שקיימו הדיונים במועדיהם המתאימים. הנחיות בית המשפט כללו לעיתים בקשות להארכה של הגשת תגובות והודעות, לצד הודעות מעדכנות מצד פרקליטות המדינה. במהלך 2014 התקבלו פניות רבות מצד העותרים והמשיבים שהתבקשו להשלים הגשתם על פי לוח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט.

נושא מרכזי בעתירות היה תצהיר שחתם עליו המבקש אברהם ויצמן, שבו טען כי רימו אותו וכי הוא למעשה לא חתם עליו. ההתפתחויות סביב נושא זה הובילו לחקירה משטרתית בנוגע לחתימתו של התצהיר והבהרות בנושא הוגשו על ידי פרקליטות המדינה.

לאורך התקופה התקיימו דיונים נוספים כמו במועד הדיון ב-7 למרץ 2014 בו נדרש לדון חומר נוסף סביב הנושא, בדיון במעורבות הרב שלוש במועצות הדתיות ובתפקיד בית הדין הרבני בחיפה.

במהלך העתירות נחקרו גם יחסי גומלין בין תובענות שונות לבינן לבין בחירת דיינים במועצות דתיות ברחבי המדינה. נקודה זו עומק בהוראות שניתנו בהודעתם של המשיבים ותובעים שונים.

בתחילת 2015, לאחר מספר הודעות לצמיתות, הודיעו לבסוף העותרים על התייתרותן של העתירות, בשל פטירתו של הרב שלמה שלוש והמו לאור העדכונים והפעולות שבוצעו מאז. השופט גרוניס קבע כי יש למחוק את העתירות וכי אין צורך בהמשך דיון נוסף בעקבות ההתפתחויות מאז.

• טענות מרכזיות: פעילות לא תקינה של הרב שלמה שלוש במסגרת תפקידו כרב וכדיין;
• עיכובים ובקשות להארכות מן הצדדים במהלך הטיפול בעתירות;
• חקירה משטרתית בעקבות טענות למרמה בחתימת תצהיר;
• החלטה על מחיקת העתירות בעקבות פטירת אחד המשיבים המרכזיים.