בג"ץ 1938/16: מקרה נאג'ח עבד אלטיף אבו אלרוב ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בג"ץ 1938/16 מתמקד בעתירה שהוגשה על ידי נאג'ח עבד אלטיף אבו אלרוב והמוקד להגנת הפרט, נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית. התיק נדון בבית המשפט העליון אשר התכנס כבית משפט גבוה לצדק. אלו הם פרטי המקרה וההחלטות שהתקבלו בהליך זה.

רקע

עניינה של העתירה נסוב סביב הכוונה של צה"ל לבצע צעדי ענישה הכוללים החרמה, אטימה או הריסה של מבנים הנמצאים בגדה המערבית. העתירה הוגשה לאחר שהתרחש פיגוע שבמהלכו רצחו מספר מחבלים את השוטרת הדר כהן ופצעו שני שוטרים נוספים בצורה קשה.

פרטי העתירה וההליכים

• העתירה עוסקת בשיתוף המוקד להגנת הפרט, שמובילה אותו ד"ר לוטה זלצברגר, אשר מלווה מספר מקרי עתירה דומים בגדה המערבית כנגד פעולות צה"ל.
• בעתירה התבקש צו ביניים שימנע את הפעולות המיועדות עד לדיון נוסף במעמד הצדדים.

הדיונים וההחלטות

במהלך הדיון בבית המשפט, אשר התקיים לפני השופטות והשופטים רבי משקל כמו המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, השופט ס' ג'ובראן והשופטת ד' ברק-ארז, נדונו נושאי פעולתם של כוחות הביטחון באזורים הרגישים ולאן כל זה משתייך. הפרקליט המייצג את העתירה, עו"ד אנדרה רוזנטל, נשמע יחד עם עמדת המדינה המיוצגת על ידי עו"ד רועי שויקה.

תגובת המדינה ופסיקה

המדינה טענה כי הפעלת הסנקציות בעין אטימת והרס מבנים נועדה להרתיע נוספים מלהוביל לתקריות דומות. עם זאת, עלו שאלות בנוגע לאופנים ולמגבלות של אמצעי הענישה הללו, במיוחד בהיבטים של השפעה על אוכלוסיה רחבה שאינה מעורבת בפעולות האיבה.

החלטות נוספות

• נקבע כי עד שבית המשפט יקבל החלטה סופית בנושא זה, יינתן צו ביניים שמורה למדינה להקפיא את הפעולות המתוכננות של החרמה או הריסת המבנים.
• ניתן צו שחייב את המדינה להגיש עידכונים נוספים בפרשיה זו ומה היא עמדתה המחודשת לאור הדיונים שהתקיימו בפני הרכב השופטים.

סיכום

לבסוף, התיק נשאר עומד כשההחלטה על הריסת המבנים נבחנת לעומק תוך הבאה בחשבון של השלכות רוחביות על תושבי האזור. בג"ץ 1938/16 הוא דוגמה למעורבות מערכת המשפט הישראלית בהחלטות הנוגעות לביטחון המדינה ובקרה על צעדים ואמצעים שמגבילים זכויות של יחידים במסגרת איחוד מאבקים ביטחוניים ואזרחיים.