תקציר תיקים בג"ץ 1802/16 ו-1817/16 - עתירה נגד צו הריסה

העתירות שהובאו לדיון בבית המשפט העליון עוסקות בהחלטה של מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית להרוס את בית משפחת אבו גוש בקלנדיה. העתירות הוגשו בנוגע לצו החרמה והריסה לבית משפחתו של חסין מוחמד אבו גוש, המעורב בפיגוע שבו נהרגה שלומית קריגמן ז"ל. ההחלטה נתקבלה בבסיס תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שמתירה הפעלת אמצעים אלו כתגובה לפעולות טרור.

רקע והצדדים המעורבים

ב-25 בינואר 2016, חסין אבו גוש יחד עם שותפו איברהים עלאן, חדרו לישוב בית חורון, שם התרחש הפיגוע. במהלך האירוע השליכו מטעני צינור ודקרו את שלומית קריגמן, שהלכה לעולמה. הם המשיכו וגרמו לפצוע קשה נוסף בטרם נורו על ידי מאבטחים. משפחת אבו גוש הוגדרה כמי שיש להרוס את ביתה כתוצאה מהמעשים.

דיון משפטי והשתלשלות העניינים

העתירות הוגשו על ידי סלים, צאבר, סאלם ועאיד אבו גוש במשותף עם המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר. נוסף על כך, הוגשה עתירה נוספת על ידי מחמד אבו גוש יחד עם המוקד. העותרים יוצגו על ידי עורכי הדין לאה צמל ולביב חביב.

המשיב בכל העתירות היה מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, אשר יוצג על ידי עו"ד אבי מיליקובסקי. תחת תיק זה, נדרש בית המשפט לשקול את ההחלטה על פי הנהלים והתקנות, ולהתייחס לטענה שהעלתה כלפי הרשויות המאשרות את ההריסה, בעיקר באספקט ההומניטרי.

החלטות בית המשפט

• בית המשפט החליט לאחד את העתירות על מנת לייעל את הדיון המשפטי.
• בצו ביניים-ארעי שניתן, הוחלט להשהות את הוצאת צו ההריסה עד להחלטה נוספת של בית המשפט.
• נדרש שהמשיב יגיש תגובתו לעתירות בתוך מסגרת זמן קבועה, מה שמלמד על הדחיפות והמחלוקת הרגישה המתנהלת כאן.

בדיון הוסכם לוודא כי תיבחן מידתיות ההחלטות המאשרות את הריסת הבית, תוך התייחסות למעורבותם האפשרית של בני המשפחה במעשים או למידת הסיכון שהם מהווים בפועל.

סיכום והמשמעויות

העתירות מעלות דילמות כבדות משקל הנוגעות למתח שבין בטחון המדינה לבין זכויות הפרט. הדיון תפס מקום מרכזי בשל המשמעות החוקית והאנושית של הריסת בתים כצעד עונשי. המשפט המחיש את הצורך בהערכת כל מקרה לגופו, תוך בחינת מעורבות בני המשפחה והתחשבות בצרכים ההומניטריים. תהליך זה צפוי להמשיך ולהשפיע על החלטות בעתיד בנוגע לשימוש בתקנה 119 ועל מדיניות הפעלת הצעדים הקיצוניים הללו.