משבר ההגירה מאוקראינה לישראל

ב-24 בפברואר 2022, פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהובילה לפליטים רבים מאוקראינה המחפשים מקלט במדינות שונות, ביניהן ישראל. העתירה הנדונה בג"ץ 1765/22, שהוגשה על ידי משרד תומר ורשה, עוסקת במתווה שהאם הגדירו המשיבים, ובפרט שרת הפנים, לגבי תנאי הכניסה של אזרחי אוקראינה לישראל.

העותר מבקש כי בית המשפט העליון יורה למשיבים לאפשר כניסת אזרחים אוקראינים לישראל ללא הגבלות מוגזמות ולציין כי ההחלטות שהתקבלו הן קשות וללא טיפול הולם בכמות הפליטים.

המתווה המוצע והמתיחות המשפטית

המשיבות, ובראשן שרת הפנים, קבעו מכסות למספר היתרי כניסה לפליטים שאינם זכאים לזכויות על פי חוק השבות. המתווה קובע כי לישראל יוכלו להיכנס סך הכל 5,000 אזרחים אוקראינים שאינם בעלי זכות שבות, מתוך מליון אנשים שנמלטו מהמדינה. כעת, ישנו ויכוח סביב הלגיטימיות של הכוונה לקבוע מכסות אלו ולבדוק את ההרמוניה המשפטית שלהן עם צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה).

דיונים והחלטות בבית המשפט

בית המשפט העליון, אשר שופטיו הם כבוד הנשיאה א' חיות, השופט ע' פוגלמן והשופט י' עמית, דן במגוון בקשות וחוות דעת מצד העותרים, המשיבים וגם "ידידי בית המשפט". "ידידי בית המשפט" כוללים גופים ועמותות חברתיות המייצגות צדק חברתי וזכויות נשים הנוגעות למצוקת הפליטים והמהגרים.

במהלך הדיונים, הוצגו על ידי המשיבים נתונים עדכניים לגבי מספר הפליטים שכבר נכנסו לישראל והוחלט להרחיב מעט את כמות האשרות, כך שיותר לנכנס למשוח עם 20 אוקראינים נוספים מדי יום, גם אם המכסה המקורית תימלא.

עוד נדרשו המשיבים לבדוק ולהגיש נתונים מעודכנים ואסטרטגיות עתידיות כיצד להתמודד עם המספר המוגבר של המהגרים מהאזור.

שידור הדיון והשתתפות ציבורית

במטרה להפוך את ההליך לשקוף ונגיש לציבור, נבדקה האפשרות לשדר את הדיון בשידור חי. הוחלט לשדר את הדיון בשלבי ניסוי של פרויקט שידורים ישירים המתבצע על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. כמו כן, אנשי תקשורת וארגונים שונים ביקשו להיות חלק מהדיון, בשל העניין הציבורי הרב במתרחש.

ביקורות והשלכות עתידיות

העתירה והדיונים סביב מתווה הכניסה מעלים גם שאלות על מידת ההיענות של מדינת ישראל למשברים הומניטריים בינלאומיים. קיימת ביקורת על כך שהמדינה לא מספיק פתוחה ועשויה לפגוע בזכויות היסוד של הפרטים הנמלטים בזמנים קשים.

השלכות העתירה נוגעות לא רק להחלטות שיתקבלו בקצר מועד אלא גם לקביעת מדיניות רחבה יותר לגבי איך מדינות אמורות להתמודד עם מצבי חירום בינלאומיים, משברי פליטים ומדיניות הגירה.