תקציר החלטות בתיק בג"ץ 1633/16

תיק זה עוסק בשורה של עתירות שהוגשו על ידי משפחת דעיס והמוקד להגנת הפרט כנגד החלטת המפקד הצבאי להרוס את בית המשפחה ביהודה ושומרון. בתיק מעורבים מספר חברי משפחה, לצד הגורמים הממשלתיים כמו המפקד הצבאי והיועץ המשפטי לאיו"ש.

הסיפור מתחיל בתאריך 17.01.2016, כאשר במהלך פיגוע רצחני יושבת היישוב עתניאל, דפנה מאיר ז"ל, נדקרה למוות. בעקבות האירוע המזעזע, הוחלט להפעיל את תקנה 119 מתוך תקנות ההגנה על שעת חירום 1945, המאפשרת את החרמת ביתם של מבצעי פעולות טרור ולהרוס אותו כליל.

• בעתירה הביא השופט מלצר את דעתו שהתמיכה של משפחת דעיס - לפחות בהקרבה למען 'שהידים' ופעולות טרור - משתקפת גם בתמיכת הקטין מ', שלכאורה היה אחראי לרצח, ואשר התכוון למות 'שהיד'.
• נטען כי ההריסת הבית עשויה להרתיע מפגעים עתידיים. הפסיקה לא כללה רק את הטענות מצד המשפחה אלא שלקחה בחשבון את טובת הציבור וההשלכות של פעולות הרתעה כאלה בעתיד.

במהלך הדיונים, משפחת דעיס ומוקד להגנת הפרט ביקשו מבית המשפט להאריך את עיכוב הביצוע של צו ההריסה, אך בית המשפט דחה בקשות אלו תוך שמירה על הצו העיקרי שניתן ב-31.05.2016, לפיו צו הביניים הפוקע ביום 10.06.2016 וזאת כדי לאפשר למשפחה להתארגן.

הרקע המשפטי של עתירה זו קשור בזכויות האדם ובצורך לשמור על ביטחון האזרחים והגשמת אמצעי הרתעה כלפי משפחות מפגעים. מדובר בדילמה קשה המחייבת את בית המשפט להפעיל איזון בין שמירה על ביטחון המדינה לבין שמירה על זכויות המוגנים תחת החוק הבינלאומי.

שורת הדיונים התמשכה לאורך מספר חודשים, כאשר כל בקשה לעיון נוסף או דחיית דיונים נדחית או מקודמת בהתאם לטובתו של הדיון ולהכרעה ההוגנת שביקש בית המשפט להשיג. השופטים, שכללו את ח' מלצר, א' שהם וע' ברון, עמדו בקפדנות על החלטות המשיבים ותנאי הביטחון המורכבים שבמסגרתם פועלים כוחות הביטחון בישראל.

• השופטים טענו כי חרף הקשיים, יש להבטיח את ביטחון הציבור ולפעול בדחיפות כנגד אלימות טרוריסטית, גם אם המשמעות היא פגיעה חלקית בזכויות הפרט של המעורבים בדבר.
• החלטות אלו משקפות את הצורך הדחוף להמאבק בטרור, תוך איזון בכובד ראש בין הפגיעה האפשרית בזכויות אדם במקרים אלה.

לסיכום, בית המשפט שמר על הקו שהוביל את החלטתו לפיה יש לדחות את העתירה ולדעתו של השופט מלצר, ההחלטה להריסת הבית הייתה מידתית ונבעה ממקום של צורך בטחוני דחוף ואפקטיבי.