סיכום תיק בג"ץ 1631/16 - סבאא יעקוב עליווי ואח' נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

בשנת 2016 פתחה משפחה שהתנגדה להריסת ביתם בעתירה לבג"ץ נגד כוחות הצבא בגדה המערבית על כוונתם להרוס את ביתם כחלק מתגובה לפיגוע טרור בו היו מעורבים קרובי משפחתם. העתירה נפתחה ע"י סבאא יעקוב עליווי והמוקד להגנת הפרט, אשר ביקשו מהמדינה להפסיק את הצעדים המתוכננים להרוס את ביתם, הנמצא בשכם, שם מתגוררים ילדים קטינים ואמם - שאינם קשורים באופן ישיר למעשים הפליליים שבוצעו.

המוקד להגנת הפרט, ארגון לזכויות אדם בישראל, עמד לצד המערערים ועזר להם לנהל את המערכה המשפטית, דרך עורך דינם, עו"ד אנדרה רוזנטל. בית המשפט העליון, בו התקיימו הדיונים, נשפט על ידי מספר שופטים וביניהם השופט סלים ג'ובראן, שקיבל את העתירה בצורה ראשונית והורה על צו ביניים לעיכוב הריסת הבית עד להחלטה סופית.

הצבא טען להכרח ההריסה בטענה שמדובר באמצעי מלחמה יעיל להרתעה ולהענשת מחבלים ובני משפחותיהם. אולם, הסנגור התעקש שהתוצאה של פעולה זו אינה מידתית ולא תוביל להרתעה אלא לפגיעה בלתי צודקת באזרחים חפים מפשע.

לאורך התהליך, נדחתה פעם אחר פעם בקשת המדינה להחיש את הליך הדיון ולבצע את הצווים באופן מידי, ובית המשפט דרש להגיש תגובות ועמדות בכתב בהתאם להליך המקובל והסביר. השופט י' דנציגר, שפסק דין זה ניתן גם על דעתו, דחה את עמדות המדינה בטענה כי ההריסה אינה יכולה להיות כלי צדקני בכל מצב והיא חייבת לשקף פעולה מוגנת ומובנת, במיוחד כאשר כרוכים בדבר אזרחים שאינם קשורים ישירות למעשה הפלילי עצמו.

לבסוף, בית המשפט פסק כי צו ההריסה כפי שהוא אינו מידתי בשל הנזק שהוא עשוי לגרום למשפחה שאינה קשורה למעשה העבירה. פסק הדין סמיוחד בעובדתו שהוא מדגים את השסע שבין הצורך בביטחון לבין זכויות האדם הבסיסיות להגן על מגורים בטוחים ושלמים, ולבקר את המדינה על השימוש באמצעי הרתעה שנויים במחלוקת ללא בחינה מספקת של תנאים נלווים והשפעות ארוכות טווח.

• החלטה ראשונית לעיכוב צו ההריסה התקבלה ביום 28.02.2016 על ידי השופט ס' ג'ובראן.
• דיונים נוספים נדחו והתבצעו לאורך השנה בהשגחת שופטים נוספים, ביניהם י' דנציגר ושופטים אחרים.
• פסק הדין עצמו ניתן ביום 27.09.2016 בו הוכרז על אי-מידתיות ההריסה.

פסק הדין המלא והקולקטיבי של בג"ץ 1631/16 מדגים את החשיבות של איזון נכון במשפט בין אמצעי ביטחון לבין הגנה על זכויות האדם והחובה להפעיל שיקול דעת מעמיק במקרה של עונשים קוליטיביים. פרשה זו שמה זרקור על הפערים בין המשפט לביצוע ומדגישה את הערך הרב של שמירה על הליך משפטי תקין והוגן גם בסיטואציות מורכבות כמו אלה.