תקציר פסיקת בג"ץ 1631/16 - סבאא יעקוב עליווי ואח' נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

בג"ץ 1631/16 ו-1638/16 התנהלו בבית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק, כאשר העותרים, ביניהם סבאא יעקוב עליווי, מונא סאיח והמוקד להגנת הפרט, התמודדו מול מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית.

שני התיקים עסקו בניסיון למנוע את הריסת דירותיהם של מספר פלסטינים באזור הגדה המערבית. העתירות הוגשו בעקבות פעולות של הצבא שנהגו על פי תקנה 119 מתקנות ההגנה בשעת חירום, תקנה המאפשרת להרוס דירות של מחבלים.

ביום 1.10.2015 התבצע פיגוע ירי שבו נהרגו איתם ונעמה הנקין ז"ל. בעקבות כך, הצבא הוציא צווי הריסה לדירות המחבלים המעורבים. העותרים טענו שעונש זה אינו מוצדק ורק מעניש את משפחותיהם של המעורבים, שברובם המוחלט אינם קשורים לאירועים המדוברים.

בפברואר 2016, ניתנה החלטה מקדמית במעמד השופט סלים ג'ובראן, שבה הוצע צו זמני המונע את הריסת הדירה בשכם עד לדין בגוף התיק. הנימוק לכך היה הבחינה המעמיקה שיש לערוך למידתיות ואפשרות לנזקים שעלולים להיגרם.

בדיונים הבאים, הועלו שוב ושוב טענות העותרים נגד מידתיות הצעד, ובמיוחד בקשה שהדיון ייבחן מחדש לאור מצבים הומניטריים ובינלאומיים שדורשים השקפה מוסרית ומידתית יותר.

• ב-19 ביוני 2016, השופט ניל הנדל הכריז כי הדיון ימשיך למותב תלתא עד לסוף חודש יולי, וסירב לבקשת המשיב להקדים את הדיון.
• בספטמבר 2016, פסק השופט יורם דנציגר לטובת המשיב, ובכך נתן אור ירוק לביצוע צווי ההריסה, זאת בניגוד לדעתם של חלק מהשופטים שהתעקשו על מידתיות יותר והעדפה לפתרונות חלופיים.

בסיומו של כל התהליך המשפטי, בית המשפט העליון נאלץ להתמודד עם איזון עדין בין צורכי הביטחון הלאומי לבין הזכויות וההשלכות ההומניטריות על האוכלוסייה המקומית.

ייתכן כי למרות הפסיקות הנוכחיות, מקרים דומים ימשיכו להתגלגל לפתחו של בית המשפט בעתיד, בטענה של הריסת בתים בשל פעולות תגמול ובעייתיות המותרות על פי תקנות ההגנה בשעת חירום.