פרשת ורקשטל - איך הכל התחיל והסתיים בבג"ץ 1516/18

בפרשת ורקשטל, הוגשה עתירה על ידי פרידה וגדי ורקשטל כנגד היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל לבית המשפט העליון. בפרשה זו, העותרים, שהם אם ובנה, היו מעורבים במחלוקת משפטית מורכבת מול בנק לאומי לישראל, והתיק נגע לנושאים פיסקליים ומחוסר שביעות רצונם מהחלטות פרקליטות מחוז תל אביב ומשטרת ישראל לסגור את תיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונותיהם נגד עובדי בנק לאומי.

העתירה לביטול החלטת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה עלתה בעקבות תלונות כי עובדי הבנק רימו את העותרים בעת שהחתימו את העותרת על כתב ערבות מתמדת לחובות העותר. המחלוקת הפיננסית נגעה לחוב עצום של מעל 1 מיליון שקלים שנצבר לכאורה בחשבונות השייכים לעותרים.

ברקע לטענות אלו, העותרים טענו כי נפגעו בצורה חמורה מהתנהלות הבנק וכי הייתה זו מרמה מצידם של עובדי הסניף בעת שהופנו נגדם דרישות פיננסיות בלתי מוצדקות. הם עמדו איתנים בדרישתם לפתיחה מחדש של חקירות משטרתיות שהתבמססו על תלונותיהם המקוריות.

פרידה וגדי ורקשטל ניסו להביא לביטול סגירת תיקי החקירה באמצעות צוות משפטי בראשות עו"ד דניאל מקליס, שטען כי ההחלטה לסגור את התיקים התבססה על חקירה לא מספקת וניתנה בניגוד לחוקי הצדק.

• בפברואר 2018, בית המשפט העליון נתן מענה לבקשות להארכת מועד מצד המשיבים להגיש את תגובתם.
• באפריל אותה שנה, התקבלה החלטה נותנת הארכה למשיבים להגיש את תגובתם עד לתחילת מאי.
• במהלך חודש מאי, הארכות נוספות התקבלו אך צוין כי לא יינתנו הארכות נוספות בעקבות תגובת העותרים לטענות המשיבים המצויות בבקשות אלו.

במהלך שיפוט הפרשה על ידי השופט י' אלרון, תהליך מתן התגובות והבקשות להארכות זמנים התקדם עד לחודש יוני 2018, אז ניתנה ההחלטה הסופית בעניין.

השופט אלרון נדרש להסביר את עמדת בית המשפט העליון בנושא בעתירה, והגיע למסקנה בכך שהעתירה נדחית. העותרים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט בטענה כי נפגעו זכותם הבסיסית להליך משפטי הוגן. בנוסף, נדרשו העותרים לשלם הוצאות משפט למשיבים בגובה 3,000 שקלים לכל אחד מהמשיבים.

פסק הדין המדובר ניתן ביוני 2018 והוא ציין את סופו של התהליך המשפטי שהובילה משפחת ורקשטל בנוגע למחלוקת שלהם מול הבנק.