בקשה לעיון בתיק בג"ץ 150/59: מר משה אוסטר נגד בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואחרים

התיק המוצג דן בבקשות לעיון במסמכים המשפטיים השייכים לתיק בג"ץ 150/59. המושכר בתיק הוא עימות מתמשך בין מר משה אוסטר, ביחד עם ועד עדת הספרדים בירושלים, לבין מספר גופים בכירים בתחום הדת בישראל. הגופים העומדים מנגד כוללים את בית הדין הרבני האזורי בירושלים, שר הדתות, מנהל בתי הדין והרב הראשי.

מטרת הבקשה מתייחסת לעיון במסמכים ובממצאים שהוגשו במסגרת תיק זה, שכולם מאוחסנים במזכירות בית המשפט העליון. הבקשות לעיון שהתבצעו במהלך השנים 2017 ו-2022 מצביעות על עניין מתמשך מצד מספר גורמים להבין ולבחון את תוכן התיק.

• ב-3 בספטמבר 2017, כבוד הרשמת ליאת בנמלך, נענתה לבקשה לעיון והעניקה אישור. נקבע כי על העיון להתבצע במזכירות בית המשפט לפי הנהלים המקובלים.
• ב-7 באוגוסט 2017, הרשמת קבעה כי המשיבים יגישו תגובתם תוך 14 ימים בעקבות הבקשה לעיון במסמכים. אם כי, נאמר גם כי תיק בג"ץ נוסף, בג"ץ 166/55, הוזמן מגנזך המדינה, אך לא הגיע בזמן להחלטה.
• ב-1 ביוני 2022, פרופ' עמיחי רדזינר, מיוצג על ידי ועד עדת הספרדים, הגיש בקשה נוספת לעיון בתיק. כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי החליטה באוגוסט של אותה השנה לאפשר את העיון, בכפוף להתחייבות המבקש לא לחלוק פרטים פוגעניים מהתיק ללא אישור בית המשפט.
• בנוסף, הודגש על ידי הרשמת הצורך בהסכמת המשיבים, והתקבלו בקשות תגובה הן מצדם והן מהמבקש עצמו.

הנסיבות שבהן התנהל המאבק המשפטי נובעות מתוך רצון להבין את ההליכים וההחלטות שהתקבלו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, וכן נושאים נוספים הקשורים למשרד הדתות ולרב הראשי. בעוד שהבקשות לעיון נראות כהליך טכני, יש להן משמעות רבה מבחינת שקיפות ונגישות תפקוד בית הדין והגופים הדתיים.

ניתן להבין כי העותרים מנסים להשיג מידע חיוני שיסייע להם בקידום עניינם המשפטי או הציבורי. התנהלות הגופים המעורבים וההחלטות שהתקבלו, כפי שמשתקפות מהמסמכים, מציינות את מורכבות ההליכים שמתרחשים כאשר מערבים בתי משפט וגופים ציבוריים.

סיום התהליכים המצוינים היה תלוי בהגשת התגובות מעין הצדדים, הממחישים את תהליך ההמשכיות והדיאלוג בין העותרים והמשיבים. התשובות שחיכו למתן על ידי המשיבים התייחסו לבקשות לעיון ומטרתן להבהיר את העמדות והשלכות בקשות אלו על שמירת חיסיון המידע.

התיק ממשיך להיות רלוונטי למי שמעוניין בניתוח תפקודם של גופי הדת ומשפיע על בחינות עתידיות בנושאי חיבורי הדת והמשפט. ההבנה שעולה היא שמדובר בתיק משמעותי לא רק לעותרים הישירים, אלא יכול לספק גם תובנות רבות על שיטת המשפט והפוליטיקה הדתית בישראל בכלל.