תיק בג"ץ 1470/13: עירית דגני נואה נגד מנהל מקרקעי ישראל

במקרה זה, עירית דגני נואה הגישה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק נגד מנהל מקרקעי ישראל. המחלוקת נגעה לזכויות על קרקע מסוימת, סוגיה שעלתה בעקבות נפילתו של בן זוגה המנוח של עירית במלחמת יום הכיפורים והתמשכות הנושא במשך השנים.

במהלך הדיונים בנושא זה השתתפו מספר שופטים בהובלת השופט א' רובינשטיין, יחד עם השופטים ס' ג'ובראן וא' שהם. הדיון מתואר במספר החלטות שניתנו בבית המשפט העליון במהלך השנים 2014 ו-2015.

הליך הדיון ופתרון הסכסוך

בתאריך 9.1.2014 נערכה ישיבה בה הציע מנהל מקרקעי ישראל הצעה חדשה לפתרון הסכסוך, אשר נתפשה כפתרון סביר בעיני בית המשפט. ההצעה התחשבה בתולדות העגומות ובזמן הארוך שחלף מאז נפילתו של בן זוגה של העותרת. האיזון בין עבר לבין זמן ההווה היה בלב המחלוקת.

בהקשר זה, עוה"ד של העותרת, פלג רחמן וקרן וינברג-אייל, ייצגו את עניינה בהתמודדות עם הצעת המנהל. עירית דגני נואה ביקשה דחיה של חודשיים כדי לבחון את משמעות ההצעה ולנסות להגיע להסכמות נוספות עם המנהל, והוא הסכים לכך.

תהליך זה יאפשר למסור הודעת עדכון מעודכנת על ידי העותרת, שעליה יגיב מנהל מקרקעי ישראל תוך שבוע מהגשתה. ההכרעה תינתן לאחר מכן, בניסיון להימנע מהצורך בהחלטה שיפוטית מעבר למתן תוקף להסכמת הצדדים.

מתן תוקף להסכם הפשרה

בתאריך 13.11.2014, הצדדים הגיעו להסכמה על הסכם פשרה, אשר הוצג לבית המשפט. ההסכם ניתן תוקף של פסק דין, והעותק המצוי בתיק המסומן "א" שימש בסיס להסכמה זו. נוסף לכך, בית המשפט מיהר לברך על ההסכמה שהושגה לאחר הליך ממושך ומתיש.

• העתירה של עירית דגני נואה נמחקה ללא צו להוצאות, מה שמצביע על הסכמה בין הצדדים והימנעות מההכרח לפסוק הוצאות משפטיות נוספות.
• ההסכמה והפשרה שהושגה נראתה כהישג לשני הצדדים, שכן הזמן הרב שעבר מאז תחילת המחלוקת ועד ההסכמה דרש מאמצים הדדים להגיע לפתרון.

ההסכם צויין על ידי בית המשפט כעדות ליכולת הצדדים להתמודד עם בעיות מורכבות ולהימנע מהחלטה שיפוטית נחרצת, דבר שמעורר תקוה למקרים דומים בעתיד.