תקציר בג"ץ 1470/13 - עירית דגני נואה נגד מנהל מקרקעי ישראל

התיק של עירית דגני נואה נגד מנהל מקרקעי ישראל נידון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. מדובר בעתירה שהוגשה על ידי עירית דגני נואה, אשר סבלה מהפסדים אישיים בעקבות מותו של בעלה במלחמת יום כיפור. בעקבות זאת התנהלו מספר דיונים וגישות משפטיות בנושא המחלוקת בינה לבין מנהל מקרקעי ישראל.

בעתירה זו ביקשה עירית דגני נואה הוראות שיפוטיות שיאפשרו לה להגיע להסדר מקל עם מנהל מקרקעי ישראל. לנוכח הזמן שחלף מאז האירוע הטרגי, התעוררו שאלות לגבי הזכויות והשימוש בקרקעות שהיו מעורבות בתיק. בדיון הראשוני שנערך ב-9 בינואר 2014, העלה מינהל מקרקעי ישראל הצעה לפתרון המחלוקת, והצדדים הסכימו לבדוק אותה באופן מעמיק יותר.

הדיון התבצע בעת שנדונה בקשה לעתירה להוצאת צו מותנה. המהלך כלל בחינה של ההצעות שהציג מנהל מקרקעי ישראל, תוך הבנת השינויים שחלו במרוצת השנים בהקשר לזכויות בקרקע ולזכויות של עירית, אלמנת חלל מלחמה הכרוכה במצב הרגיש של האובדן והצורך להבטיח את יציבות החיים של העותרת.

הצדדים הסכימו לדחות את הדיון בכדי לקבל החלטה בהקשר להצעה המינהלתית החדשה שהציע מנהל מקרקעי ישראל, וכתוצאה מכך נדחתה הבקשה בחודשיים על מנת שעירית דגני נואה תוכל לשקול היטב את ההצעה ולהגיע להסדר מוסכם.

בהמשך, ב-2 אוקטובר 2014, התקיימה התארכות נוספת בהליך, כאשר בית המשפט אישר בקשה לשינוי מועד הגשת תגובה מתאימה ורשם שהתגובה צריכה להימסר עד ל-15 בנובמבר 2014. המועד נדחה בהתאם להסכמות הצדדים על מנת לאפשר מרווח זמן מתאים להמשך המשא ומתן שבין הצדדים.

ביום ה-11 בנובמבר 2014, הצדדים הגיעו להסכמה סופית על פתרון המחלוקת. בעקבות ההסכמות, העניק בית המשפט תוקף רשמי להסכמה זו בפסק דין שניתן ביום ה-13 בנובמבר 2014, תוך מחיקת העתירה ללא צו להוצאות משפטיות. בית המשפט בירך את הצדדים על שהצליחו להגיע להסדר המוסכם ובכך נמנעו מהכרעה נוקשה יותר שהייתה עשויה להיות לא נעימה עבורם.

• צדדים בתיק: עירית דגני נואה, מנהל מקרקעי ישראל.
• בעלי דין: מייצגת העותרת היו עורכי הדין פלג רחמן וקרן וינברג-אייל. את מנהל מקרקעי ישראל יצג עו"ד אילאיל אמיר-כסיף.
• הרכב השופטים: השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, א' שהם.
• תאריכים חשובים: ישיבה משמעותית התקיימה בח' שבט התשע"ד (9 בינואר 2014), הסכמות הסופיות הושגו ונרשמו ב-י' בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), פסק דין ניתן ב-כ' בחשון התשע"ה (13 בנובמבר 2014).

כך, הליך משפטי זה מדגים את דרכי פעולתו ההוגנות והיעילות של בית המשפט העליון בישראל בפתרון סכסוכים מורכבים על ידי עידוד הצדדים להגיע להסכמות משותפות, מה שמנע הכרעות כפויות והוצאת כסף רב על הליכים משפטיים נוספים. במקרה זה, הצדדים הצליחו לגשר על הפערים שבלבבותיהם ולהגיע להסדר שמיועד להביא יציבות בחייה של עירית דגני נואה לאחר האובדן שחוותה.