דיון במספר עתירות נגד השימוש בתקנה 119 על ידי מפקד פיקוד העורף

מדובר במקרה שבו קבוצה של מספר משפחות ועותר מהאגודה לזכויות האדם, הגישו עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. המאבק נסוב סביב השימוש בתקנה 119, אשר מאפשרת הריסת בתים, כתגובה לפעולות עויינות. מדובר בארבע עתירות שחוברו יחד, כאשר העותרים כללו משפחות מאזורי מגורים שונים וקבוצה לזכויות האזרח, המייצגת תושבים פלסטינים.

בעתירה המרכזית בג"ץ 1336/16, המשפחות מהיישוב אבו כף, בראשות פיראס מוסטפה אטרש, קיבלו צו ביניים המונע את אטימת המבנה שלהם עד להחלטה אחרת. גם משפחות נוספות עתירות נגד צעדים דומים של מפקד פיקוד העורף, טענו שהריסות בתי המשפחות נוגדות את חוקיות השימוש בתקנה זו.

בעתירה נוספת, בג"ץ 1337/16, הוגשה בשם משפחות נוספות מאותו אזור על אף שהמבנים שלהן לא היו בסיכון מיידי להרס. מטרתן הייתה לתמוך בהחלטת הזכאות הראשונית ולמנוע שימוש עתידי באותה התקנה.

בג"ץ 1721/16 הציגה עתירה מצד עותרת יחידנית בשם שרה עלי דוויאת, בעוד בג"ץ 1777/16 הביאה קבוצה המונה חמישה חברים ממשפחת טוויל. בשני המקרים הללו, המוקד להגנת הפרט שמעו צידוד מצד הארגון כנגד החלטות מפקד פיקוד העורף והטענות היו דומות – נגד פסיקה לשימוש בתקנה 119 בצורה שאינה עומדת בגבולות החוקיות ומהווה עונש קולקטיבי מעבר למבנה המשפטי הקיים.

• פיראס אטרש: עיקר המאבק סבב סביב ביתו שהיה בסיכון להחרמה ואטימה, ולבסוף עקב בניית הבתים על קרקעות פרטיות, הושג צו ביניים לפחות לעת עתה.
• המשפחות מאבו כף: ניסו להציל את בתיהן בכל דרך אפשרית ונעזרו באגודת זכויות האדם בקוו, כדי להוכיח שהריסת בתים אינה הפתרון הנכון ולבדוק את חוקיות השימוש בתקנה.

השופטים, בראשם השופטת א' חיות, הבינו את חשיבות הנושא ואת השפעתו על פני השטח. הם דחו את הבקשה להרחבת ההרכב וקביעת מועדים חדשים להשלמת הטיעונים כי לא ראו צורך במצב הדברים הנתון והם דחו את כל הבקשות בנוגע להרחבת הדיון.

על אף שהגישו עתירות ועו"ד לאה צמל ונציגים נוספים פנו לערעור, בסופו של דבר, בית המשפט אישר את ההחלטות בנוגע לצווים בשעתיים והותיר פתח למשפחה להחרים את ההליך באופן משפטי ואחראי מבלי לגרום נזק לשמה.

ביום ה-17.2.2016 ניתנה החלטה על ידי השופט בשהם להוציא צו ארעי האוסר על החרמת המבנה, מה שאפשר לצדדים להציג את עמדותיהם בצורה מעמיקה לאחר מכן בדיון שנערך בצוותא עם בג"ץ 1337/16, ביום כ"ט באדר א' התשע"ו.

בית המשפט פעל בזהירות וברגישות במתן החלטותיו, הוגשה חוות דעת פתולוגית שאושרה בהסכמה בין הצדדים להמתין להשלמת תגובות נוספות מצד מפקד פיקוד העורף, במיוחד במקרים של מחילות ואטימות.

באופן כללי, המקרה מדגים את המורכבות המשפטית והאתית שבנושאים המדיינים במערכת המשפטית הישראלית, במיוחד כאשר מדובר בזכויות תושבים והריסת נכסים במזרח ירושלים ובשטחים נוספים. זהו קרב משפטי מתמשך שבו הצדדים נאבקים להישג צדק ופתרון הולם לכל השאלות הנוגעות לפעולות פיקוד העורף ולשמירה על בטחון התושבים בצורה הוגנת וראויה.