דיני עבודה: עתירת הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

בחודשים הראשונים של שנת 2021, תחת עיניים פקוחות של מערכת המשפט בישראל, נדונה עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר. מטרת העתירה הייתה לשפר את תנאי ההעסקה והזכויות של השוטרים והסוהרים, תוך הצגת טענות נגד התנהלות הממשלה בנושא זה.

המשיבים בעתירה כללום את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בנימין גנץ, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וממשלת ישראל כולה. כל אחד מהם, בעמדתו ובהשפעתו על תחום האחריות שלו, נקרא להתייחס לדרישות שהוצגו במסגרת העתירה. הארגון ביקש מבית המשפט להורות לממשלה לנקוט בצעדים שיבטיחו תנאי עבודה טובים יותר לשוטרים ולסוהרים, לאור היבטים על יחס העבודה, שעות עבודה ושכר.

עם קבלת העתירה, המדינה הגישה תגובות וטופס בקשות למתן ארכות והשלמות לנייר הנלווים. הרשמת דר להב טיפלה במגעים הראשוניים ובמסמך המסכם היא הורתה על מחיקת העתירה בשל הסכמות חלקיות ומתן זמן נוסף בשלבי דיון מתקדמים.

• בשלב הראשון, המדינה ביקשה ארכה להגיש את תגובתה המלאה עד ליום 31 בינואר 2021, בהתאם להחלטת השופט י' אלרון.
• עוד קודם לכן, ב-19 בינואר 2021, התקבלה בקשה להוסיף נספח לעתירה, מה שהעיד על ניסיונות העותר להציג עוד יותר מידע ותומכים לטענותיו.
• במועד מאוחר יותר, בתאריך 27 בינואר 2021, ביקש השופט י' אלרון מהעותר להבהיר את עמדתו לאור תגובת המדינה, ועל כן נראה היה כי הכף נוטה לא לתמוך בטענות העותר כפי שהוצגו במקור.

חודשיים לאחר מכן, העתירה התרחשה שוב במסגרת תגובה אחרת. בעת מתן פסיקה האחרונה בנושא ההוצאות חוותה הרשמת דר להב כי לאור הפסיקה הקיימת ולפי המדדים שנקבעו בעניין תלונה לביטוח הלאומי – אין מקום להכרה בתביעתם להוצאות נוספות. הוועדה קבעה כי אין קשר סיבתי מובהק בין הגשת העתירה לבין הפעולות שהמדינה ביצעה בעקבותיה ומחקה את הבקשה להוצאות נוספות.

לאורך התהליך ניכרו מספר נקודות חשובות: הראשונה – הדיאלוג הממושך בין הצדדים, אשר כלל בקשות, תגובות ומועדים לפעולה הדדית, מה שמראה על חשיבות הטיפול במספר רב של פרטים ובדיקת כל היבט באופן פרטני; השניה – אף על פי שהעתירה הוסרה, נראה כי פעולת ההגשה הביאה להקשבה ואף לתגובה מצד המחלקות הממשלתיות הרלוונטיות. בנוסף, חשוב לזכור כי בתי המשפט בישראל עוסקים במתן מענה מקצועי לכל הבקשות, תוך איזון בין הנימוקים לאפשרות להגיע לפתרון מיטבי.

הליך זה מלמד כי השגה על נושאים ציבוריים ויחסי עבודה דורשת סבלנות, הבנה חוקית ודיאלוג ממושך עם הגורמים הממשלתיים והמשפטיים. העתירה אומנם לא הובילה לתוצאות מיידיות או לסעד המבוקש, אך היא ללא ספק הייתה חלק מהותי משיח זכויות העובדים בישראל.