תיק בג"ץ 1178/16 - ווסר אדוארדו ומפלגת מרצ נ' ראש הממשלה ואחרים

תיק זה מתייחס לעתירה שהוגשה על ידי אדוארדו ווסר ומפלגת מרצ נגד מספר גורמים במדינת ישראל, וביניהם ראש הממשלה, מדינת ישראל ושר הביטחון. העותרים ביקשו מבית המשפט העליון התערבות בנוגע לטיפול בסוגיית המנהרות והאיום הביטחוני הנובע מהן.

ב-11 בפברואר 2016 התקבלה החלטה של השופטת אסתר חיות שהזמינה את המשיבים להגיש את תגובתם לעתירה עד אפריל 2016. לאחר שהמשיבים ביקשו הארכות מספר פעמים להגשת התגובה, התבצעו דיונים בפני מספר שופטים, כולל השופט עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ומני מזוז.

במהלך הדיון שהתקיים ב-7 בספטמבר 2016, העירה ועדה שיפוטית על כך שהעותרים לא מיצו את האפשרויות לפני שהגישו את העתירה לבית המשפט העליון. בעקבות העצות וההמלצות שנמסרו במהלך הדיון, החליטו העותרים לחזור בהם מהעתירה בנקודה זו ולנסות למצות פתרונות דרך ערוצים מנהליים קיימים.

• העותרים יוכלו לפנות למשרד הביטחון כדי לקבל תשובה או פתרונות הולמים בנושא המנהרות.
• משרד הביטחון הצהיר שהוא עושה מאמצים למציאת פתרון ושהם בוחנים מספר חלופות להתמודדות עם בעיית המנהרות.

העתירה נמחקה ללא עלות לעותרים, אך נותרה להם הזכות לפנות שוב לבית המשפט אם המאמץ הניהולי לא יניב את התוצאות הרצויות. המשמעות היא שהעותרים יכולים לשוב ולהגיש את העתירה במידה ומשא ומתן מול משרד הביטחון לא יביא לפתרון משביע רצון.

ניתן להבין כי התיק הזה ממחיש את התהליך המורכב של שימוש בערוצים משפטיים ביחס לעניינים ביטחוניים רגישים. למרות שהעותרים לא הצליחו לקבל החלטה סופית מבית המשפט העליון בעת הזו, השיח שהתקיים בפתחי בתי המשפט עשוי לסייע בקידום פתרון לבעיה שהעלו.

מסקנה נוספת היא שבית המשפט העליון נוהג לעודד את העותרים למצות את הדרכים האחרות לפתרון מחלוקות לפני פניה להליך משפטי מלא, זה תוך שאיפה למזער התערבות שיפוטית בעבודת רשויות המדינה והמנגנונים הפנימיים שלה.

לסיכום, המקרה מדגיש את החשיבות שבבחירת המסלול המתאים להתמודדות עם בעיות ציבוריות ומשפטיות, במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים ובעלי השלכות ביטחוניות על המדינה כולה.