בג"ץ 1105/06 - קו לעובד נגד שר הרווחה ובית המשפט העליון

הסיפור של בג"ץ 1105/06 הוא סיפור ארוך המערב מספר צדדים ובעל חשיבות רבה לחיי היום-יום של אנשים שנמצאים בישראל כתושבים זרים. הסוגיה המרכזית שבתיק הייתה קשורה לנושא הביטוח הבריאותי של עובדים זרים בישראל והאם מגיע להם לקבל זכויות תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הנוגע לאזרחי ישראל.

העותרת, ארגון "קו לעובד", ביקשה מבית המשפט לחייב את שר הבריאות ושר הרווחה לשנות את התקנות כדי להעניק לעובדים זרים אשר להם קשר חזק לישראל זכאות לבריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי. מדובר על תקנים שיכולים לסייע בקבלת ביטוח בריאות ושירותים סוציאליים חשובים בעבור זרים שעובדים בישראל.

התיק התחיל עוד בשנת 2006, ומאז הבג"ץ עסק פעמים רבות בשאלה מתי וכיצד ניתן לאכוף את הזכויות של אותם עובדים. במהלך הדיונים, ניתנו מספר החלטות ביניים שביקשו להאריך את המועדים לביצוע פסקי הדין. בקשות אלו הוגשו בעיקר על ידי המשיבים, אשר היו בין היתר: שר הרווחה, שר הבריאות, שר האוצר, שר הפנים, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והמוסד לביטוח לאומי.

• הבקשה למתן צו על תנאי נדונה פעמים רבות בבית המשפט והובילה לשיחות חוזרות ונשנות בין הצדדים בניסיון להגיע להסדרים מוסכמים.
• בית המשפט האריך את המועד לביצוע פסק הדין כמה פעמים כדי לאפשר למשיבים לגבש פתרונות.
• בהזדמנויות שונות, נקבע כי לאחר השלמת הליכי החקיקה וההתאמות הנדרשות, יוכל הצו לעבור תחת ביקורת משפטית.
• באוגוסט 2015, המשיבים קיבלו הארכה נוספת לביצוע פסק הדין בגלל התפזרות הכנסת.
• נקבע שהליכי בזיון בית המשפט אינם המסגרת הנכונה לשאלות אלו, והעותרת עודדה להמשיך ולהביא את ההצעות לביקורת שיפוטית לאחר השלמת התקנות.

העובדים הזרים בישראל – וכן ארגון "קו לעובד" – מצאו עצמם במצב מורכב נוכח הסתבכויות משפטיות חוזרות ונשנות והעיכובים ביישום פסקי הדין. לצדדים היה ברור שהנושא דורש טיפול הן מבחינת חקיקה והן מבחינת יישום תקנות חדשות שיאפשרו לעובדים זרים לקבל זכויות חברתיות במדינה.

לאורך כל התהליך, הצדדים קיבלו את הארכות שהמשיבים בקשו מבית המשפט, ובכך נדחו שוב ושוב המועדים ליישום ההחלטות. המגמה הייתה להוביל להבנות ולהסכמות שייעשו בפן הפוליטי והחקיקתי, אך היה ברור כי כל עיכוב נוסף רק מחמיר את מצוקתם של העובדים הזרים בישראל הזקוקים לשירותי בריאות וסיוע סוציאלי.

הסיפור הגדול בבג"ץ זה הוא העלייה למודעות הלאומית של בעיות התאמת התקנות הקיימות לצורכי אוכלוסייה מגוונת מבחינת חברתית וכלכלית. מה שמתח ברמות החדשות של חשיבות את הנושא של זכויות העובדים הזרים בנוגע לביטוח בריאות, לקדם את הטיפול הנדרש ולאפשר פתרון משפטי כולל ומעשי לאוכלוסיית זו שנמצאת בישראל ומגיעה לה זכויות בסיסיות בדיוק כמו לכל תושב אחר.