תקציר תיק בג"ץ 1019/15 - פלוני נגד פרקליטות מחוז תל אביב

בג"ץ 1019/15 היה תהליך משפטי שבו אדם, שפעל תחת השם 'פלוני', העמיד במוקד דיון משפטי עתירה נגד הפרקליטות במחוז תל אביב. האדם הזה היה מעורב בתיקים שונים של אלימות במשפחה, כאשר האופנים שבהם ניגש לטענותיו ולביצועי הרשויות הציגו נושאים הן בפרקטיקות המשפטיות והן בהשפעות המוסריות והחברתיות של המקרה.

הדיון החל עם הגשת עתירה למתן צו על-תנאי במרץ 2015, שבה ביקש העותר מהפרקליטות לצרף הודעה ישנה שנגבתה מאביו לחומר הראיות בתיק פלילי שהתנהל נגד אביו עבור אלימות כלפיו במסגרת משפחתית. הדבר נבע ממקרה שבו אמו של העותר התלוננה בעבר על מעשי אלימות שהופעלו נגדה ונגד ילדים במשפחה, כולל העותר.

במהלך השנים נפתחו ונסגרו מספר תיקים בנוגע לאותו נאשם, כשהעותר ממשיך לטעון כי אביו היה אלים כלפיו, אך בשל חוסר ראיות או שינוי בעמדות האם, התיקים לא הבשילו לכדי העמדה לדין מספקת. בשנת 2014 הוחלט להגיש כתב אישום נוסף נגד האב עבור ריבוי מקרים של תקיפת קטין.

בדיון שהתנהל ביולי 2015, פסק בית המשפט העליון כי העתירה תידחה מאחר שלא צירפו את האב כמשיב לעתירה, מה שהצריך את השתתפותו כצד בתהליך המשפטי באופן שפוגע בזכויותיו. בנוסף, לא נמצאו די סיבות להורות על שינוי דרך הטיפול המשפטי הקיים.

• העתירה ניסתה לשלב חומרים ישנים שלא היו בתיקים הנוכחיים, אך לא נמצא לכך בסיס מספק.
• המתחים בין בני המשפחה, כמו גם ההתדיינות המשפטית הארוכה, גרמו לתוקפנות ביחסים בין הצדדים וכך גם ניכר בגישת בית המשפט בבקשה לעיון נוסף.

התנהלות דיונית מורכבת נרשמה לאורך כל התהליך. בית המשפט מצא כי ייצוג העותר נוהל בצורה לא סדירה, מה שהוביל לאיחורים חוזרים ונשנים בהגשות מסמכים שונים ולחוסר בתקשורת מקצועית מול הצד שכנגד. במקרים מסוימים, אף הוחלט לבחון היטב את הכוונות שעמדו מאחורי המהלכים המשפטיים מטעם העותר, שהעלה השגות רבות על מקצועיות ויושר הפרקליטות.

גם בקשה לעיון חוזר בהחלטה במועד מאוחר יותר נדחתה, כאשר בית המשפט העלה כי אין שום פרוצדורה רשמית לעיין מחדש בפסק דין שכבר ניתנה, ושמו של העותר כלל לא צויין בפסק הדין הרלוונטי להליך.

למרות ההתדיינות האינטנסיבית, בית המשפט נשאר על דעתו והבין שיש לשמור על זכויות כל הנוגעים בדבר גם אם הדבר אב לכמה ביקורות כלפי תהליכי העבודה מצד הפרקליטות. בסופו של יום, השופטים, כולל השופט נ' סולברג, הגיעו למסקנה שאין די הצדקות לשנות את ההחלטה הקודמת ולפתוח שוב את התיק בהתבסס על חומר ישן שאודותיו לא ניתן להוכיח חדשנות או רלוונטיות ישירה למקרה הפלילי המתנהל.