סקירה של תיק בג"ץ 1014/16: סמיר אברהים סקאפי ואח' נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית

התיק בג"ץ 1014/16 עוסק בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון במסגרת בית המשפט הגבוה לצדק. המשפחת סקאפי וחברי עמותת "המוקד להגנת הפרט" פנו נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, וזאת על רקע צו הריסה והחרמה שהוצא על ידי המפקד הצבאי לדירתם בחברון.

רקע האירועים

האירוע שביסוד העתירה התרחש ב-4 בנובמבר 2015, כאשר מר סמיר אברהים סקאפי נהג לכיוון צומת חלחול, שם נפרסו ארבעה שוטרי משמר הגבול לשמש לאבטחה. במהלך הנסיעה, הוא סטה מהכביש ופגע בתלולית עפר סמוך לשוטרים. חלק מהשוטרים הצליחו להימלט מהפגיעה, אך לצערנו השוטר בנימין יעקובוביץ' ז"ל נפצע באורח אנוש ומספר ימים לאחר מכן נפטר מפצעיו.

העתירה לבית המשפט העליון

העותרים, מיוצגים על ידי עורכת הדין לאה צמל, ביקשו מבית המשפט העליון להוציא צו שימנע את ההריסה וההחרמה של הדירה עד להחלטה אחרת. בנימוקיהם, טענו העותרים כי מדובר באירוע של תאונה בלתי מכוונת וביקשו לבחון מחדש את הראיות בתיק.

הדיונים וההחלטות שהתקבלו

בדיון הראשון שהתקיים ב-7 בפברואר 2016, השופטת א' חיות נעתרה לבקשה להפסיק באופן זמני את ביצוע צו ההריסה עד לדיון נוסף. בדיון שהתקיים ב-15 בפברואר 2016, בהרכב השופטים י' עמית, צ' זילברטל ונ' סולברג, הוחלט לדחות את העתירה ולהתקדם עם הצעדים שהוחלטו. השופט סולברג הדגיש כי הפעולה של סקאפי לא הייתה תאונת דרכים בלתי מכוונת, אלא יש בה כוונה להרוג.

ב-18 בפברואר 2016, ניתנה הוראה על ידי בית המשפט להעביר את תיק החקירה למשפחת סקאפי, וזאת בכדי שיוכלו להגיב על הראיות המצויות בתיק בתוך יומיים מקבלת החומרים.

לבסוף, ב-28 בפברואר 2016 נתקבלה ההחלטה הסופית לפיה העתירה נדחתה בציון שהצעדים שננקטו הם מוצדקים לאור ממצאי החקירה והראיות.

סיכום

פרשת סמיר אברהים סקאפי ואח' נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית מציגה מקרה בו העתירה נדחתה והצעדים הצבאיים נשמרו בתוקף. החלטה זו מדגישה את ההתייחסות המשפטית לאירועים שבהם מעורבים כוחות ביטחון אל מול אזרחים בשטחי הגדה המערבית ואת ההתייחסות להשלכות שנגרמות כתוצאה מפגיעה בשוטרים במהלך פעילותם.

• הבעת התנגדות העותרים לצעדים שננקטו כלפיהם, תוך הדגשת הפן האנושי במקרה.
• ממצאים משפטיים שקבעו כי מדובר באירוע מכוון התומך באכיפת הצו שהוצא.
• תהליך החלטתי מהיר הכולל פעילויות חקירה משמעותיות, תוך הקצאת זמן מספק להגשת התייחסויות הצדדים.

הפסיקה במקרה זה מעלה שאלות משפטיות וערכיות הנוגעות לאיזון בין ביטחון הציבור לבין זכויות הפרט באזורים הנתונים לשליטה צבאית.