תקציר המקרה: בג"ץ ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים

במסגרת בג"ץ 9733/11, ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי יחד עם איתמר בן גביר ותנועת "ארץ ישראל שלנו" עתרו לבית המשפט העליון כנגד היועץ המשפטי לממשלה, ח"כ חנין זועבי וראאד סאלח. העתירה התקיימה בשל מעורבותם של האחרונים במשט ה"מאווי מרמרה" שיצא מטורקיה לכיוון רצועת עזה במאי 2010. העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותה של ח"כ זועבי ולהגיש נגדה ונגד ראאד סאלח כתב אישום על מעשיהם במשט.

ח"כ זועבי וראאד סאלח השתתפו במשט שמטרתו הייתה לשבור את הסגר הימי שהטילה מדינת ישראל על עזה. המשט התפתח לעימות אלים עם כוחות הביטחון הישראלים, שהסתיים במותם של תשעה משתתפים ופציעות בקרב חיילי צה"ל ומפליגים נוספים.

ההחלטות והאירועים המרכזיים:

• ביום 3 באוקטובר 2013 התקבלה בקשה של ח"כ חנין זועבי לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, ובקשתה אושרה.
• בתחילת פברואר 2013 הוחלט על קיום דיון נוסף על ידי הרכב אחר של השופטים, כדי לדון בשאלת מעורבותם המשפטית של המשתתפים במשט.
• ב-23 לדצמבר 2013 ניתנה החלטת השופטים בדבר סיום העתירה ומתן צווים מתאימים. נשיא בית המשפט העליון, א' גרוניס, קבע כי אין מקום להמשיך בתיק החקירה כנגד ח"כ זועבי וראאד סאלח בשל היעדר יסודות רציניים להעמדה למשפט.

בעתירה זו נדונה סוגיה מורכבת הנוגעת לחסינות חברי כנסת וגבולות חופש הביטוי והמעשה הפוליטי בישראל, במיוחד סביב אירועים פוליטיים בעלי אופי בינלאומי כמו המשט למרמרה. העתירה גם העלתה שאלות על מידתיות וסבירות בהחלטות משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה.

המחלוקות והמסקנות המרכזיות:

• העמדה המרכזית של העותרים הייתה שיש להסיר את החסינות של ח"כ זועבי בשל השתתפותה באירוע שהיווה, לדעתם, עבירה על החוק הישראלי, כולל עבירות טרור, אלימות והתפרעות.
• לעומתם, היועץ המשפטי לממשלה טען כי ההחלטה לסגור את התיק מתבססת על הערכה מקצועית לפיה המעשה אינו מצדיק אישום פלילי, אלא טוען לעבירות פחותות כמו ניסיון כניסה לשטח עזה בניגוד לחוק.
• בית המשפט דן גם בשאלת הכדאיות של התערבותו בהחלטות היועץ, כאשר הוחלט שאין עילה לעיון מחדש בחומרי החקירה בשל העדר עובדות חדשות שיצדיקו פתיחת התיק מחדש.

בסופו של יום, ההחלטה נשארה בעינה, והמשיבה ח"כ חנין זועבי וראאד סאלח לא הועמדו לדין, והעתירה נדחתה. החלטה זו חיזקה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למידת השיקול הדעת המנהלי הרחב שהוא רשאי להפעיל בסגירת תיקים והאישומים שמובאים לבית המשפט בעניינים של ביטחון המדינה ומדיניות בינלאומית.