תקציר החלטות ומשפט בבג"ץ 7625/06, בג"ץ 1594/11 ובג"ץ 1595/11

מספר העתירות נגעו לדיון בנושא אשרות עבודה ושהיית אזרחים זרים בישראל. הייתה זו עתירה של מספר גורמים, כולל מרטינה רגצ'ובה, שון פטריק מפרי, רחל צפרה אלתר ו-ויויאנה דל סיסנה קבררה מרטינז, כנגד משרד הפנים וגורמים ממשלתיים נוספים כמו מינהל האוכלוסין וועדת מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.

העתירות עסקו בנושא מתן אשרות עבודה לאזרחים זרים המבקשים לשהות ולעבוד בישראל. העתירה המזוהה ביותר הייתה זו של מרטינה רגצ'ובה, שאליה הצטרפו עתירות נוספות שביקשו להעניק אשרות עבודה ובעלה מנגנוני הכרה למעמד בישראל על בסיס מצב אישי או חוקי מסוים, כגון התגיירות.

• מרטינה רגצ'ובה ביקשה את מעמדה בישראל על בסיס חוקי ותהליך גיור שהיא עברה, אך נתקלה בסירוב מצד הרשויות הישראליות שהובילו לעתירה.
• תיק נוסף כלל את שון פטריק מפרי ורחל צפרה אלתר, שניסו לאתגר את החלטות הממשלה בתחום הגיור, כמו גם את הביורוקרטיה הגדולה המלווה את תהליך השגת אישורים בישראל.
• ויויאנה דל סיסנה קבררה מרטינז פנתה לקבלת אשרת עבודה לאור נסיבות אישיות וכלכליות, תוך בקשה להוספת מסמכים לתיק החקירה המשפטי.

בפברואר 2013, נדונו הבקשות בבית המשפט העליון כאשר אחד העותרים ביקש להוסיף מסמכים לתיקו המשפטי, בקשה שנמצאה כראויה והמסמכים צורפו.

לאחר דיונים מרובים בג"ץ קיבל עדכונים משני הצדדים. עתירות אחרות מצד הוגי גיור המרכזי הציבורי בישראל כללו מספר ארגונים של יהדות מתקדמת ומסורתית, אשר ביקשו להציג את טיעוניהם כידידי בית המשפט.

בפברואר 2014, לאחר הרבה יישומים ודחיות, הגיעו הצדדים לנקודה שבה המשיב הראשי, משרד הפנים, נדרש לעדכן את בית המשפט בהחלטותיו ובמשימות שהוטלו עליו לאור העתירה.

ביום 5 במרץ 2015, החליף השופט במות הנשיאה נועם גרוניס את פילוג האנשים בהרכב השופטים הקדום, ומינה שני שופטים נוספים לדון בשאלות המשפטיות. השופטת ארבל הוחלפה בשופטת חיות בהרכב הגדול שהורכב לצורך מתן מענה לשאלות הנוגעות לאשרות עבודה לנתינים זרים.

מסקנות הדיונים כללו גם דחיות של איתרעות שונות, כולל החלטות על מתן אשרות עבודה לתקופה של שנה אחת לכל עוזרים אישיים של העותרים, וכן הנחיה כי הפסיקה תמסור עדכון לממשלה הקרובה שתוקם.

החלטות אלו משקפות את המתח הקיים בין הצורך האנושי של העותרים לחיות ולפעול בישראל לבין האילוצים החוקיים והבירוקרטיים שעל המדינה לשמר.

לאחר כל הדיונים והעדכונים, בג"ץ שם בפניו להנחות את רשויות המדינה למצוא פתרונות פרגמטיים למבקשי האשרות, תוך שמירה על המדיניות החוקית ההגונה והמאוזנת בישראל.