תקציר עתירות בג"ץ 7625/06, 1594/11 ו-1595/11: מרטינה רגצ'ובה ואח' נגד משרד הפנים וגורמים נוספים

בפני בג"ץ התייצבו מספר עתירות שהוגשו כנגד מוסדות המדינה, כאשר כל העתירות מבקשות לספק פתרונות בנוגע לשהייה ועבודה בישראל. הדיונים עסקו בשלוש עתירות עיקריות: בג"ץ 7625/06 שהוגש על ידי מרטינה רגצ'ובה, ובג"ץ נוסף 1594/11 ו-1595/11 שהוגשו על ידי שון פטריק מפרי, רחל צפרה אלתר, וויויאנה דל סיסנה קבררה מרטינז.

ענייני העתירות עסקו במה שנראה כמדיניות מסורבלת של המדינה נגד שהייתם של אנשים שאינם תושבי ישראל אשר מגיעים לשם בעיקר לשם עבודה או תהליכי גיור. כל אחת מהעותרים ביקשה להקל את ההגבלות שהוטלו על ידי המדינה באשר לשהייתם ולמתן אשרות עבודה לפרטים השונים.

ראשית, נדונו טענות מרטינה רגצ'ובה, שביקשה מבית המשפט להורות למשרד הפנים להעניק לה אשרת עבודה, התלויה במעמדה בארץ. כמו כן, טענות השאר העותרים דנו בצורך להקל את ההליך לקבלת אשרת השהייה והעבודה, במיוחד עבור אלה הנמצאים בתהליכי גיור או נשואים לישראלים.

• מרטינה רגצ'ובה טענה כי מגבילים את זכויות השהייה והעבודה שלה למרות הבקשות לבחינת מעמדה ומתן אשרת עבודה זמנית.
• שון פטריק ורחל צפרה דרשו שינוי בגישה ממשרד הפנים להקלות במתן אשרות לשוהים שאינם ישראלים.
• וויויאנה דל סיסנה הדגישה בעיות ששוררים בתהליכי הגיור בישראל וכיצד הם משפיעים על יכולת הפרט לשהות ולעבוד בארץ.

בדיונים השונים, בית המשפט העליון קיבל את הטיעונים לפיהם יש צורך ממשי להעניק לעותרים אשרות עבודה לפחות לשנה אחת לצורכי גישור ותקופת ביניים, זאת תוך כדי המתנה לתגובה החלטית יותר מצד רשויות המדינה. נקבע שהעמדות המשפטיות של המשיבים ייבחנו מחדש והמדינה תידרש לספק עדכון על כוונותיה העתידיות עד לתאריך מוגדר.

במהלך הדנים, נודע גם כן על כוונה לכלול גורמים נוספים, כגון האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת ומוסדות דתיים נוספים, אשר הציעו עצמם כמשיבים בעוצמה המשפטית הרחבה של המקרים בשל מעורבותם ועיניינם בקידום והקלות במדיניות הנוכחית, כשגם ההחלטה על צירופם לדיון נדחתה למועד אחר בהתאם להקמת ממשלה חדשה שתבחן סוגיות אלו.

המקרה מורכב, מאחר ומדובר בעניין בעל חשיבות חברתית ולאומית רחבה, כגון עמדת המדינה כלפי שינויי מדיניות בשאלה מיהו יהודי או זכותם החוקית של אנשים להשתייך למדינה, נתמך במדיניות ברורה ומוסדרת יותר.

בסוף הדיונים, חתם בית המשפט על החלטה להעניק אישורים זמניים לעותרים, ובמקביל הורה על עדכון נוסף מן המדינה עד מועד נקוב. מסמכי בית המשפט העליון הבהירו שמדובר בעיון מעמיק שאליו נדרשת המדינה להציג פתרונות קבועים בהקדם האפשרי.