תקציר בג"ץ 6769/13 - רות קוליאן נ' מדינת ישראל ואח'

בג"ץ 6769/13 הוא תיק שהתנהל בבית המשפט העליון בו פנתה רות קוליאן בעתירה כנגד מספר גופים ממשלתיים ופוליטיים במדינת ישראל, ביניהם מדינת ישראל, שר האוצר, משרד האוצר, שר הפנים, משרד הפנים ומספר מפלגות, כולל ש"ס, דגל התורה, מפלגת ההסתדרות ומפלגת טוב. התיק נדון בפני מספר שופטים, ביניהם המשנָה לנשיא השופטת מ' נאור והשופטת א' חיות.

התהליך המשפטי החל כאשר עו"ד יונתן גינת הגיש את העתירה בשם קוליאן, ובשלב זה ביקשה העותרת צו על תנאי (מסמך 5), דבר שהוא אמצעי הביניים שבית המשפט יכול להעניק לשמור על המצב כפי שהוא לפני הדיון הסופי בעתירה. עם זאת, שופטת העליון ע' ארבל החליטה כי אין מקום להעניק צו ביניים לשעת הדיון המקדמי, והנחתה להעביר את העתירה לדיון מקיף בפני הרכב שופטים, כאשר על המשיבים להעביר את תגובתם לעתירה טרם הדיון.

מאוחר יותר, בתאריך 23.10.2013 (מסמך 4), ביקשה קוליאן להיפטר מתשלום האגרה הנדרשת להגשת עתירה, בטענה למצב כלכלי קשה. הבקשה הוגשה בצירוף דו"ח סוציאלי, אך ללא תצהיר תומך כמקובל. הרשם גיא שני החליט להתחשב בנסיבות ולהעניק לה את הפטור, תוך שהוא מורה על שמירת הדו"ח הסוציאלי בתוך מעטפה סגורה, כדי לא להעבירו לצדדים האחרים בתיק.

בהמשך, ב-4.11.2013, נדרשה העותרת להמציא את מסמכי העתירה המלאים למשיבה 8, מפלגת ההסתדרות אגודת ישראל, לאחר שהוגשה בקשה לדחייה מטעם המשיבה. ניתן לה הוראה לבצעה לאלתר ואם ישנם משיבים נוספים שלא קיבלו את המסמכים, על העותרת לוודא את מלוא המסירה באופן מיידי (מסמך 3).

ביום למחרת, 5.11.2013, התקבל גם מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל כידידי בית המשפט לצורך התיק, מה שמעיד על העניין הציבורי הרחב בתיק והשלכותיו הפוטנציאליות במדיניות המשפטית בישראל (מסמך 2).

ב-6.11.2013, במסגרת הדיון שיתקיים בפני הרכב שופטים, חזרה בה קוליאן מהעתירה לאחר שמיעת הערות בית המשפט, והעתירה נמחקה ללא צו להוצאות. יש לציין כי נשמרה לעותרת זכותה להגיש בעתיד עתירות נוספות בתחום דומה (מסמך 1). כלומר, אף על פי שהעניינים הספציפיים בעתירה זו לא נפתרו, קיימת אפשרות לעיסוק נוסף בנושא בהמשך.

ההתרחשויות בתיק זה משקפות את השלבים השונים שעתירה יכולה לעבור בבג"ץ, החל מהגשת העתירה והבקשות השונות הנלוות לה, דרך ההתחשבות בנסיבות כלכליות ועד לתהליך הדיון עצמו והאפשרות לחזור מהעתירה בעקבות ניתוח מנהלתי על ידי בית המשפט. העתירה התמקד ti במגוון נושאים שקשורים לניהול המדינה ומפלגות הפעילות בה, והציבה שאלות עקרוניות לגבי הדרך שבה המדינה ומוסדותיה מתמודדים עם העניינים הפוליטיים שלה.