תקציר מקרה בג"ץ 4921/13 - אומ"ץ ואחרים נגד יצחק רוכברגר ומועצת עיריית רמת השרון

בג"ץ 4921/13 הוגש על ידי אומ"ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי, יחד עם שני עותרים נוספים, נגד ראש עיריית רמת השרון דאז, יצחק רוכברגר, ונגד מועצת העיר רמת השרון. המקרה הזה נידון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העתירה עוסקת בבקשה למתן צו על תנאי, ככל הנראה בהקשר של תפקידו של רוכברגר ומעורבותו במערכת הבחירות המקומית.

ב-10 ביולי 2013, תחת השופט נועם הנדל, הוחלט שהמשיבים נדרשים להגיש תגובה לעתירה בתוך 14 ימים, והעותרים נדרשו להגיש את כתב האישום שהוגש נגד רוכברגר לבית משפט השלום בתל אביב.

האישים והארגונים שהשתתפו בעתירות נוספות הכוללות את בג"ץ 5126/13, 5597/13 ו-5598/13, מכילים גורמים מהתנועה למען איכות השלטון וזאב הרטמן, אשר מכהן כחבר מועצת עיריית נצרת עילית, כמו גם איליה רוזנפלד ואהרון אלמוג אסולין, המוגדרים כעותרי בג"צים האחרים.

באופן כללי, העתירה תוקפת היבטים של ניהול תקין ומנהל תקין במנשבים המקומיים לאור בחירות קרובות שנערכות. במהלך העתירה עלו טענות על כך שיש אי סדרים או בעיות בשיקול דעת מנהגי ברמת השרון שמהוות עילה להתערבות משפטית בעניין ההחלטות והפעולות של ראש העיר.

• העותרים ביקשו שהשופטים יספקו הנחיות משפטיות שיכולות להוביל לשינוי במצב הנוכחי בעירייה.
• נראה כי הדיונים בבג״ץ זה התקיימו גם כחלק ממספר עתירות כוללות שהתנהלו באותו הזמן, ושעסקו באותם נושאים של ניהול עירוני ותקינות ניהולית ומוסרית.

הדיון בעתירות אלו נערך בהרכב מורחב של שופטים שכללו את הנשיא אשר גרוניס, המשנָה לנשיא מרים נאור, ואת השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן, חיות, הנדל וזילברטל. ההחלטה התקבלה לאחר מספר דיונים ושמעו שלכל צד ניתן היה להגן על עמדתו.

כיבוד הדמוקרטיה המקומית היה בסופו של דבר עיקרון משמעותי בהחלטה, היות והשופטים התייצבו מול הדיעה כי מאחר והבחירות מתקרבות, יש לכבד את רצון הבוחרים ולא להתערב בהחלטות שנבחרים מחויבים לקבל על פי תפקידם. עם זאת, הייתה מחלוקת בין השופטים על מידת ההתערבות שראוי לביצוע בנושא זה.

הפסיקה הסופית הפתיעה כאשר בית המשפט דחה את העתירה, בנימוק שהינו מתקיים במשטרה לפעול בראשונה בהסדר החקיקתי המתבקש, תוך התחשבות בעמדות הציבור וביכולת הבחירה שלהם במסגרת ברורה ומתוקנת של בחירות.

החלטה זו מדגישה את הקו הדק שמחזיקים בו בתי המשפט בישראל, תוך ניסיון מתמיד לאזן בין זכויות האזרחים והתערבות מינימלית בהחלטות שלטוניות שנותנות מענה לציפיות הדמוקרטיות של הקהל הרחב.