האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשות שדות התעופה ואחרים

העתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל מול רשויות המדינה עסקה בשאלת נהלי הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה הישראליים. האגודה טענה שהבדיקות הנערכות לאזרחים ערבים חמורות יותר מהבדיקות הנערכות לאזרחים יהודים, מה שמקומם מנקודת המבט החוקתית והשוויונית. על כן, עתירת האגודה ביקשה להורות על שוויון בקריטריוני הבדיקה הביטחונית לכלל האזרחים.

• בעתירה, טענה האגודה עבור שינוי בנוהלי הבידוק הביטחוני כך שיהיו אחידים לכלל האזרחים ללא קשר ללאום.
• נאמר כי השימוש בקריטריון לאום כבסיס לחומרת הבידוק הוא פסול מעיקרו.
• המקרה התמשך מול מוסדות המדינה השונים, כהן רשות שדות התעופה ושירות הביטחון הכללי, שאחראים על יישום נהלי הבידוק.

בית המשפט התבקש להביא שינוי עקרוני במדיניות זו, כאשר במרוצת השנים השונות ניתנו מספר החלטות ודחיות שמטרתן לאפשר לגופים האחראיים לעדכן ולהציג את הנהלים המעשיים שהם מפתחים ואילו משימות כדי לשנות את המצב הקיים. במהלך ההליך, אף הוגשה על ידי המדינה תעודת חיסיון שמטרתה למנוע חשיפת פרטי נהלים ביטחוניים רגישים.

בית המשפט העליון, התנהל בכמה ערכאות שונות לאורך השנים בנוגע לעתירה זו, וכמה וכמה שופטים נטלו חלק בהחלטות השונות ותכנון הדיונים. בנסיבות המקרה, הוחלט על שמירה על חיסיון הנהלים והוצאת צו על תנאי לפיו רשויות המדינה נדרשו להצדיק מדוע לא יבוצעו הבדיקות לפי קריטריונים שווים.

באוקטובר 2013, ובמהלך השנים שלאחר מכן, התברר כי שירות הביטחון הכללי ורשות שדות התעופה עובדים על סוגיית עדכון הנהלים כדי להביא לשיפור משמעותי בנהלי הבידוק הקיימים. בית המשפט מצידו עמד על כך שיידורש לכלול בדו"ח עדכון אודות ההתקדמות שבוצעה.

על אף הקשיים והעיכובים שהתרחשו לאורך הדרך, בית המשפט הבין את הרגישות והצורך המהותי לבדוק מחדש את הקריטריונים עליהם מתבססים נהלי הבדיקה בשדות התעופה, כך שייושבו התנאים האלו בצורה שוויונית וללא הבחנה על בסיס לאום. בכך קיווה להוביל שינוי מבוקש שיביא לכך שכל אזרחי המדינה ייבדקו בצורה שווה בנמל התעופה, בהתאם לעקרונות הצדק והשוויון שמזמן היו חלק בלתי נפרד מהאידיאלים של המדינה.

בסופו של דבר, ההליכים הגיעו לסיומם במרץ 2015 כאשר הובהרו על ידי המשיבים המאמצים הנעשים ליישום הנהלים בצורה שונה מאשר בעבר. הציפייה היא שהמאמצים הללו יניבו פירות בעת הקרובה וכי רגישות מוסדות המדינה תמשיך להתפתח בהתאם.

סיפורו של התיק הזה מהווה דוגמא לתהליך ארוך של שינוי מדיניות במדינה דמוקרטית, ובזכותו יהיה ניתן להבין טוב יותר איך פועלים השיקולים המשפטיים והמעשיים יחדיו בפני בית המשפט העליון בישראל לצורך יצירת חברה שוויונית וצודקת יותר.